לוינסון, יונתן (טוטו)

בן מינה ויוסף, נולד ביום כ"ג באייר תרפ"ט (2.6.1929) בחיפה. בהיותו בן 10 הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ומאז חילק את כל זמנו ללימודים, לתנועה, להדרכה, ולהכנה לתפקידי הגנה. בהיותו בן 14 סיים את בית-הספר היסודי בהצטיינות, קיבל מלגה ונכנס לבית-הספר המקצועי התיכון שליד הטכניון בחיפה. היה חבר מזכירות "הנוער העובד" בקרית חיים והרוח החיה בה. יונתן הצטרף לגדנ"ע, בהיותו בן 15 כבר היה מדריך חג"ם, בן 16 סיים קורס מ"כים גדנ"ע ובן 17 – ממייסדי הגרעין להכשרת "הנוער- העובד" בבית השיטה. לפני צאתו להכשרה היה מפקד אזורי של הגדנ"ע בקריות. משסיים את בית-הספר התיכון-המקצועי, התגייס לפלמ"ח ויצא עם ההכשרה לבית השיטה. לפי דרישתו נשלח לקורס מ"כים פלמ"ח ומשם – להדרכה בעין הנצי"ב ובטירת צבי. במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "יפתח". הוא השתתף בקרבות משמר העמק, כפר זרעין, הגלבוע, מבצע "מטאטא" בגליל, מלכיה, לטרון, פלוג'ה ובנגב. מתחילת שירותו ועד יום נפילתו שימש מזכיר ההכשרה. היה עלם זקוף, בעל בלורית זהבהבה, רציני ואחראי. גאה וצנוע כאחד. הצטיין כמדריך נוער. בהופעתו הרצינית או בשירה ובריקוד ידע להשתלט על כל המצבים הקשים במסיבות החברים. יונתן חונן בכשרון ספרותי והשאיר אחריו יומנים, רשימות ומאמרים רבים. בעיזבונו זה באים לידי ביטוי לבטיו בימי היותו מפקד בפלמ"ח והוא אז מנותק מחבריו בהכשרה ועליו להשתלט על חיילים יוצאי גלויות שונות, על בליל שפות, על דעות קדומות, מסורת ומנהגים של עדות שונות; להתגבר על הקשיים הכרוכים בהכנסת חבר ההכשרה למסגרת של משמעת צבאית; למצוא את שביל הזהב ביחס שבין הטוראי למפקד – שניהם חברי ההכשרה ("שיהיו רק שני הצדדים בסדר ואז תושלם האידיליה" – כתב). התפקיד היה קשה והוא יכול לו. כאשר עלתה שאלת שחרורם של הבנים היחידים, כתב: "אין להעדיף בן יחיד על בן אשר אחות לו. כל חייל נחוץ עתה וכל חייל הוא בן יחיד לאומה ולהבאת הניצחון". בהופעתו הרצינית או בשירה ובריקוד ידע להשתלט על כל המצבים הקשים במסיבות החברים. יונתן חונן בכשרון ספרותי והשאיר אחריו יומנים, רשימות ומאמרים רבים. בעיזבונו זה באים לידי ביטוי לבטיו בימי היותו מפקד בפלמ"ח והוא אז מנותק מחבריו בהכשרה ועליו להשתלט על חיילים יוצאי גלויות שונות, על בליל שפות, על דעות קדומות, מסורת ומנהגים של עדות שונות; להתגבר על הקשיים הכרוכים בהכנסת חבר ההכשרה למסגרת של משמעת צבאית; למצוא את שביל הזהב ביחס שבין הטוראי למפקד – שניהם חברי ההכשרה ("שיהיו רק שני הצדדים בסדר ואז תושלם האידיליה" – כתב). התפקיד היה קשה והוא יכול לו. כאשר עלתה שאלת שחרורם של הבנים היחידים, כתב: "אין להעדיף בן יחיד על בן אשר אחות לו. כל חייל נחוץ עתה וכל חייל הוא בן יחיד לאומה ולהבאת הניצחון". יונתן נפל ביום כ"ח באלול תש"ח (2.10.1948) בקרב על משלט ח'רבת-מאחז. ממזרח לרוחמה, כאשר עמד בקבוצה בת 16 איש נגד התקפת האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות במשמר הנגב. כשבועיים אחר נופלו נקרא על שמו משוריין עם תותח שתי ליטראות, שנלקח שלל מידי המצרים, לציון גבורתו.