בן מלכה ודוד. נולד ביום כ"ח באייר תשל"ג (30.5.1973) בלונדון, אנגליה, בן שני למשפחה בת שלושה ילדים. גל היה כבן חמש, בדצמבר 1977, כשחזרה המשפחה ארצה משליחות ממושכת באנגליה, והתיישבה ברמת השרון. שם גם עברו עליו שנות חינוכו ולימודיו, תחילה, בבית-הספר היסודי "קרית יערים" בהמשך, בחטיבת הביניים בנווה מגן, ולבסוף, במגמת הכימיה בתיכון "יגאל אלון". בנעוריו, היה גל הג'ינג'י מופנם, רגיש וביישן, אך בעל מוטיבציה גבוהה להגיע להישגים בכל תחום בו עסק. היה חובב מוסיקה וספורט, בעיקר ריצה, חבר נאמן ומסור לחבריו, ואהוב על כל מכריו. כשנה לפני גיוסו לצה"ל החל להתאמן ולטפח את כושרו הגופני, מתוך כוונה להגיע מוכן ליחידה קרבית ולהיות לוחם. התגייסותו לחטיבת הצנחנים, בנובמבר 1991, היתה המשך טבעי לדרכו ולתפיסתו את חובת השירות הצבאי, והלמה את כושרו וכישוריו. לאחר קורס חובשים היה גל לחובש בפלוגה מובחרת, ומילא את תפקידו במסירות ובהצטיינות. חבריו ליחידה תיארו אותו כ"ג'ינג'י בצבע ובאופי" – תוסס, מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור נדיר ומלא אנרגיה. "גל התבלט כלוחם מצטיין, כחייל בעל מוטיבציה גבוהה במיוחד, ונחשב לאחד הלוחמים המובילים בצוותו וביחידה כולה. הוא שימש כחובש בכיר ביחידה, ובתפקיד זה גילה מקצועיות רבה בשגרה וגם בשעת אמת", כתב מפקדו. ביום כ"ו בשבט תשנ"ד (7.2.1994), בעת פתיחת ציר באיזור סוג'וד שבדרום לבנון, נתקל כוח צנחנים, בו היה גם גל, במארב של החיזבאללה, שהמטיר על הכוח אש תופת. גל, החובש הקרבי בכוח, מיהר להגיש עזרה ראשונה לחבר שנפצע, ותוך כדי הטיפול נפצע גם הוא אנושות ומת מפצעיו. יחד עמו נהרגו סגן יואב הר-שושנים, סמל ניר עברון וסמל טל כהן. הותיר אחריו הורים, אחות בוגרת – יעל ואח צעיר – אהוד. גל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בן עשרים ואחת היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. "גל לוינסון נהרג בדרך שמאפיינת אותו יותר מכל", כתב מפקדו, "הוא לא נרתע מהמצב הקשה אליו נקלע הכוח, ובאומץ לב נע קדימה אל עבר הפצוע, עד שנפגע מכדור אויב. גם כששכב פצוע אמר לכוחות המחלצים שהוא בסדר, ושיגשו לשאר הפצועים. התנהגותו האמיצה של סמ"ר גל לוינסון תישאר בלבותינו לעד ותשמש דוגמה לדורות הלוחמים הבאים". לאחר נפילתו של גל, הוחלט לקרוא ל"מירוץ האביב", המתקיים מדי שנה ברמת השרון על שמו. המירוץ הוא עממי ותחרותי למרחקים שונים, ונוטלים בו חלק, מדי שנה, למעלה מאלף רצים, וכדברי הוריו, "רוח המירוץ, המהווה גם סמל ספורטיבי לרמת השרון, היא מפעל זיכרון ההולם את גל ואת אשר אהב".
