לוינגר, מנחם

בן ברטה ויוסף, נולד ביום ט"ז בשבט תרע"א (14.2.1911) בעיר גאלנטה, צ'כוסלובקיה. בהיותו ילד נתייתם מאביו שמת ממחלה שחלה בה בחזית במלחמת-העולם הראשונה. מנחם למד בבית- הספר ובאוניברסיטה בפראג, היה לעורך-דין ודאג לקיום המשפחה. מנעוריו היה חבר תנועת-הנוער החלוצית הציונית בסלובקיה. שירת כקצין-תותחנים בצבא הצ'כי. בשנת 1939 עלה ארצה באוניית-המעפילים "רודניצ'ר" וכאן הצטרף לקיבוץ שער הנגב ועבר אחר-כך לכפר סולד שבגליל. בקיבוץ עבד כחשמלאי וכטרקטוריסט. בשנת 1944 התגייס לפלמ"ח ושירת בו עד יום מותו. ביום כ"ט באדר ב' תש"ח (9.4.1948) בדק ארגז רימונים אשר נלקח שלל מידי האויב לאחר שגורש ונוצח בקרב על משמר העמק. אחד הרימונים הופעל תוך כדי בדיקה ומנחם ניסה להרחיקו כדי למנוע אסון גדול. הוא לא הספיק להטיל את הרימון וזה התפוצץ והרגו במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין השופט.