לוין, עודד (“דדה”)
בן אליעזר ושושנה. נולד ביום ו' באב תרצ"ד (18.7.1934) בתל-אביב. הוא למד בבית-החינוך לילדי עובדים וסיים את לימודיו בו כתלמיד מעולה בכל שטחי הלימוד. אחרי כן המשיך את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. הייתה לו חיבה מיוחדת לידיעת הארץ וזו התבטאה בלהיטותו לצאת לסיורים ולטיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ. ואכן, לא היה טיול בתנועת הנוער שעודד החמיץ אותו. הוא נטה גם לספורט ולפעילות גופנית. משנת 1944 ועד גיוסו לנח"ל היה חבר ב"תנועה המאוחדת" והדריך בה. הוא נחשב לאחד המדריכים הוותיקים והטובים. עודד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1952 ושירת בנח"ל. לאחר ששוחרר משירות סדיר יצא לקיבוץ נח"ל עוז עם קבוצת המייסדים. לאחר שחי ארבע שנים בקיבוץ שם את פניו לעולם האקדמי. את לימודיו לתואר הראשון סיים בשנת 1961 בהצטיינות בפקולטה להנדסה בנאית בטכניון העברי. בשנת 1965 השתתף בקונגרס בלנינגרד. בהמשך השתלמותו נטה לכיוון חקר ביצועים ובשנת 1966 הוענק לו תואר דוקטור בטכניון. באותה שנה זכה בפרס ארנן מטעם אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בניצול אופטימלי של משאבי מים. עם גמר ההשתלמות הצטרף לקבוצת חקר ביצועים להנדסת תעשייה ולניהולה של הטכניון העברי. בסתיו 1967 השתתף בעבודת מחקר באוניברסיטת ברקלי. את שירות המילואים שלו היה עושה בחטיבת שריון. הוא היה חדור תחושה בטחונית עמוקה ובפרוץ מלחמת ששת הימים התנדב לשרת בסיירת של החטיבה ששירת בה בדרגת סמל והשתתף בקרבות הקשים של החטיבה באזור ג'נין ועמק דותן. אמנם הוזמן להצטרף ליחידה מקצועית אך הוא סירב להיפרד מן הסיירת. בראשית יוני 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום כ"ו בסיון תשכ"ט (12.6.1969), נפל בעת מילוי תפקידו ברמת הגולן. הניח אישה ושני ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. ב"שלושים" לנפילתו נערכה בטכניון העברי עצרת אזכרה לעודד, שבה סיפרו עליו חבריו. דיבר גם מפקדו, שהעלה על נס את היחסים ההדדיים בין עודד לבין אנשי היחידה. "ידענו", אמר המפקד, "את מעמדו של דדה בחיים האזרחיים. ידענו את התפקיד שהוא ממלא ואני מוכרח להגיד, עם כל זה שהדבר נראה לי פשוט, שאדם כזה גם ידע להצניע לכת ולקשור יחסים על כל מיני אנשים, בלי רצון להתעלות, או להזכיר במשהו את מעמדו – – – זה לא מבחן של דוקטור; זהו מבחן של אדם ואני חושב שבמבחן הזה עמד דדה באמת בצורה מעוררת התפעלות – – – אני מחשיב מאוד את היחס הזה וזה מוכיח כי יש לו לאדם זה ערכים רציניים מאוד". בין הדוברים באזכרה היה חברו ליחידה, שדיבר על עודד בעל הביטחון העצמי ואמר כי לביטחון עצמי זה היה כיסוי לגבי עודד בידיעה ובביטחון מקצועי. בהמשך דבריו דיבר גם הוא על יחסי עודד עם חבריו ואמר כי מעולם לא היו מחיצות בינו לבינם והוא הדבר אשר חיבב אותו עליהם. בסוף דבריו אמר כי נדמה לו שדדה לא אהב את הצבא ובכל זאת הלך לעשות את המוטל עליו כשאר חבריו ולא ניצל שום הזדמנות או אפשרות להתחמק מנשיאה בעול יחד עם חבריו ליחידה בשדה. המנחה בעצרת האזכרה אמר כי עודד היה בחור בעל מחשבות ועקרונות ולא נטה לפשרות. "במדע", אמר, "אנו מדברים על יושר אינטלקטואלי; שהמדע צריך להיות כאילו אובייקטיבי. זה נכון לגבי מדע, אבל אין זה נכון לגבי מדענים". הוא סיפר על האפשרות שניתנה לו לעבוד עם עודד ועל הסיפוק, שאין להסביר אותו, של עבודה עם אדם בעל כושר אינטלקטואלי בלתי רגיל. הפרופסור בנימין אבי-יצחק, הדיקן של הפקולטה להנדסת תעשייה בטכניון העברי, כתב במאמר שנתפרסם ב"הארץ" כשלושה חודשים לאחר שעודד נפל: "עודד היה אחד המדענים המזהירים בתוכנו ובמחקריו פרץ דרכים חדשות ועבודתו הקנתה לו שם בקרב הקהיליה המדעית ברחבי תבל. הוא התמסר במיוחד למחקר בתיכנות מתימטי ושיטות אופטימיזציה. עם זאת היה בעל ידע מעמיק במרבית שטחי חקר ביצועים. הוא הנחה משתלמים בתארים גבוהים, הרצה באוניברסיטה של תל-אביב ושימש כיועץ לתה"ל. בשנה האחרונה הקדיש הרבה מזמנו כיושב-ראש ועדת התכנית, להכנה ולארגון תכנית לכנס הישראלי-האמריקאי לחקר ביצועים. אופטימיות, אמונה באדם ואהבת הארץ ונופיה הנחוהו בדרכו. בהיותו אדם התמסר לנושאים בהם עסק בהתלהבות ובהכרה, חיפש את השלמות בכל מעשיו וציפה מתלמידיו ועמיתיו שיעמדו בדרישות שדרש מעצמו". במלאת שנה לנפלו נחנך בבניין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בקרית הטכניון חדר עיון לזכרו; ביולי 1970 ניטעה בהרי הכרמל חורשה לזכרו על-ידי בני המשפחה וידידים; האגודה הישראלית לחקר ביצועים קבעה על שמו ולהנצחת זכרו פרס לעבודות מדעיות בחקר המדעים. מועד חלוקת הפרס – בכל שנתיים; שמו מונצח על לוחות הזכרון ב"יד לבנים" ובבית-הספר תיכון חדש בתל-אביב; כן מוזכר שמו בחוברת הזכרון לחללי החטיבה בה שירת; בשנת 1969 הוציא מפעל השיכפול לאור חוברת (בעריכת מ' בן-בסט), על-פי הרצאותיו של עודד בשנים 1968-1969, ושמה "מבוא לחקר ביצועים ותורת המשחקים;" הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול של הטכניון הוציאה בשנת 1970 קובץ עבודות ומאמרים נבחרים משלו ושמו:Selected works in Operations Research and Hydraulics לזכרו של עודד, שהיה יושב ראש ועדת התכניות של הכנס לחקר ביצועים שהתקיים בתל-אביב ביולי 1969, הוקדש הספר Developments in Operations Research. הספר יצא לאור בלונדון בשנת 1971 בעריכת ב' אבי-יצחק, והוא קובץ של עבודות נבחרות שהוגשו לכנס זה; עבודת המגיסטר של יצחק אוריאל, אשר בחלקה נעשתה בהדרכת עודד, הוקדשה גם היא לזכרו; הוקמה קרן על שמו בטכניון במסגרת "קרנות לזכר חללי הטכניון ובני מורים ועובדים שנפלו במערכות ישראל". מקרן זו מוענקת מלגה מדי שנה בשנה; מענק לחינוך חקלאי ניתן מדי שנה לזכרו, במסגרת קרן הסטיפנדיות לחינוך חקלאי; עבודת הדוקטורט של עמיצור זאב ברק הוקדשה לזכרו של עודד וכן הוצאה לאור חוברת על תולדות חייו, על-ידי המשפחה.
