לוין, נפתלי (“תליק”)

בן יוסף וחנה. נולד ביום כ"ו באלול תש"י (8.9.1950) במושב חרות, ליד תל-מונד ולמד בבית-הספר היסודי האזורי שבתל-מונד. בעת לימודיו היה חבר בחטיבת תנועת המושבים ב"הנוער העובד". לאחר שהיה חוזר מבית-הספר, היה מסייע בעיבוד המשק החקלאי של הוריו. האהבה שרחש לעבודת האדמה והחיבה לחי ולצומח, שאותן ינק בבית הוריו ובמשק החקלאי, הניעו אותו ללמוד בבית-הספר התיכון החקלאי על-שם כדורי ולסיים אותו בהצלחה. בבית-הספר היה פעיל בכיתתו ונבחר לוועד-הכיתה ולנציגה בעבודות חוץ. הוא היה לדוגמה לחבריו, כראשון לכל משימה גם בעבודה וגם בחברה ועמד בראש כל המפעלים החברתיים של תלמידי בית-הספר. לפני גיוסו לצה"ל חלה אביו ועל נפתלי הוטל עול עבודת המשק, אך למרות שהיה זכאי לדחיית גיוס, החליט להתגייס, על-אף הכל. הוא גויס לצה"ל בראשית פברואר 1969 והצטרף ליחידת מתנדבים, בה שירת במסירות ובנאמנות. גם ביחידה הזאת היה הראשון בחבורה. הוא התקדם בסולם הדרגות עד שסיים קורס קצינים. גם בעת שירותו בצה"ל הוא נהג לבקר מדי פעם בבית-הספר, אליו היה קשור מאוד. בביקורו האחרון הוא פרש בפני ידידיו את תכניותיו על נישואין ועל הקמת משק והשתרשות באדמת השרון. ביום ט' באלול תשל"א (30.8.1971), נפל סג"מ נפתלי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל-מונד. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן