לוין, נחמן

בן אברהם ואודט. נולד ביום כ"ב בכסלו תש"ו (8.12.1944) בקהיר של מצרים. אביו היה מראשוני רמת-גן (נחלת גנים) אלא שבמלחמת-העולם השניה לחם בצבא הבריטי במצרים. בשנת 1946 עברה המשפחה לארץ ואת שנות-ילדותו בילה נחמן ברמת- גן. שם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "נוה-יהושע". אז עברו הוריו לגליל המערבי והתיישבו כחקלאים במושב אבן-מנחם השוכן על גבול הלבנון. נחמן, שעבר אתם, סיים שם את לימודיו העל-יסודיים במשק מצובה, בחברת-הנוער "כפירים". הנה כי כן, הלך נחמן בעקבות אביו (שהיה מראשוני רמת-גן) וגם בעקבות הורי אביו ואמו (סבו מצד אביו – היה ממייסדי רמת-גן, וסבו-מצד אמו – היה מראשוני סג'רה). במושב היה מוכן לבוא תמיד לעזרת חבריו, ולא קשה היה להכיר בו את תכונותיו של מדריך הנוער; כבר אז ניבאו לו קצינות. באפריל 1960 היה נחמן ראשון למתנדבים ליציאה לשמירת- לילה ובלבו היתה הרגשת סיפוק בתפסו בנשק ובשמרו על ישובי-הספר. בפברואר 1962 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים, אשר ההשתייכות אליו שכנה בקרבו עוד מגיל צעיר. בתקופת שירותו עשה ככל שביכולתו להתקדם בתפקידו (מ"כ, סמל מחלקה, רס"פ) עד שהגיע לדרגת סגן. מיד עם סיומו את שירותו הסדיר הצטרף לצבא-הקבע וכמפקד היה אהוב על כל פקודיו, שהיו מוכנים ללכת אחריו ולמלא כל משימה. נחמן היה ידוע כאבי הפלוגה. מבני המושב היה נחמן החייל הראשון, ובביקוריו הרחוקים והקצרים בבית היה אורח אהוב ומכובד על הכל. אף הילדים הכירוהו וראו בו סמל. במסגרת שירותו הצבאי הכיר את חברתו-לחיים, שלקח לו לאשה זמן מועט לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הוא לחם בסיני ויחד עם כל חבריו ובני-המושב שמחו לראותו כתום הקרבות. אולם ביום כ"ו בסיון תשכ"ז (4.7.1967), בשעת פריצת הדרך לדהב, עלה על מוקש ובמילוי תפקידו זה מצא את מות. הניח אשה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. חברו הנאמן ממושב שבגליל קרא את בנו שנולד לו על שם נחמן.