לוין, יוסף (פריץ, ג’ו)
בן ארנה ומרטין, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"א (7.2.1921) בעיר נירנברג, גרמניה. סיים גימנסיה ריאלית. יוסף פעל בתנועת-נוער ציונית והשפיע על חבריו הרבים כי יעלו לארץ-ישראל. הוא עלה ארצה בשנת 1938 ויצא לאנגליה להשתלמות. גם שם עסק בפעולה ציונית בקרב הנוער. סיים קולג', נסע לקנדה וחזר לארץ בשנת 1945. עבד כפקיד הקרן-הקיימת-לישראל בירושלים. בייחוד העסיקה אותו בעיית היחסים עם תנועות-הנוער הדתיות בארצות הדוברות אנגלית ותיכן תוכניות לקיום קשרים עם התנועות ההן. גם בפגישות רשמיות וגם בשיחות פרטיות הציע הצעות חדשות להרחבת הפעילות בנושא. בשעותיו הפנויות למד את השפה הספרדית, עסק בתרגומים וכתב מאמרים לעיתונים אנגליים. יוסף הצטיין באהבה בלתי-מצויה לספר, חי בצמצום, ואת כספו הוציא לקניית ספרים. תמיד אפשר היה לראותו גחון על דוכני ספרים. ידע גרמנית, אנגלית ועברית על בורין. היה קצר-רואי, אך הירבה לקרוא ולעיין. ראייתו הקצרה הכבידה על התגייסותו לצבא. משפרצה מלחמת-העצמאות עזב חובב-הספרים המובהק את ספריו, עבר קורס בן שלושה חודשים ב"מגן-דויד אדום" שהכשירו לתפקיד של חובש קרבי. חודשי-הלימוד היו דחוסים, ואף-על-פי-כן נראו ארוכים מדי בעיניו. מדי פעם בפעם שמע על נפילת חבריו, והשתוקק לצאת לחזית והתאכזב מאוד כשיציאתו לגוש עציון בחודש מרס נדחתה. באחת השבתות יצא בשיירה לגוש עציון ושם נשאר עד יומו האחרון. בנפול כפר עציון נפל גם הוא, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם חללי הגוש למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
