לוין, יונה (פריץ)
בן מרגרטה ואריה, שניהם רופאים, נולד ביום א' באייר תרפ"ה (25.4.1925) בעיר דויטש אילאו, גרמניה. בשנת 1933 עלה ארצה, למד בבית-החינוך לילדי עובדים בתל-אביב, ואחר-כך בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה. יונה סיים את לימודיו בהצלחה רבה ומוריו יעצוהו להמשיך ולהשתלם בחקלאות באוניברסיטה. אחרי שנה של הכשרה מגויסת התכונן לבחינות הכניסה לאוניברסיטה ועמד בהן בהצטיינות, היחידי מבין כל הנבחנים. שנתיים למד בירושלים ולשנה השלישית הועבר למכון לחקלאות ברחובות. היה עלם יפה-תואר, רציני, בעל אופי מוצק, ידע את דרכו ועורר תמיד הערצה וכבוד בחוג ידידיו. צמא-דעת, אהב להעמיק, לקלוט. בסיוריו הרבים בארץ אסף צמחים נדירים, אבנים ומאובנים, מיין בדייקנות את אוספיו, סידרם ונהנה מהם מאוד. מרחובות נקרא לשירות בירושלים עם יתר הסטודנטים, והוא מיהר למלא את חובתו על אף היותו בתקופה זו בטיפול רפואי בגלל מחלה. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). יונה הובא לקבר-אחים בכפר עציון. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם כל חללי הגוש למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
