לוין, חנן-שלמה

בן קורט ויטי. נולד ביום כ' בסיון תש"ו (19.6.1946) בתל-אביב. אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בנחלת-יצחק למד בבית-הספר התיכון העירוני ט' ביד-אליהו ועם סיימו את בחינות-הבגרות נרשם לאוניברסיטה של תל-אביב בפקולטה למתימטיקה ולפיסיקה. באוגוסט 1964 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים; עבר קורס מ"כ חבלה ומרגמות. לאחר שסיים את שירותו הסדיר היה יוצא לשירות-מילואים כאשר נקרא לכך. צער רב הצטער בהגיע אליו ידיעות על פעולות-תגמול ועל דם שנשפך, גם אם דם זה היה של האויב; אך כאשר שמע כי פעולה נערכה בלעדיו לא ידע מנוח : "מדוע לא נקראתי אני?" שאל ברוגז. היה דמות אמיצה ונאמנה עד אין גבול – דמותו של חיל וחבר טוב ומיטיב לעשות. אהב מאד את המולדת ולא פעם התבטא באזני בני-כיתתו; "מולדת צריך לאהוב ובאהבה יש לעתים קרבנות". מימיו לא התאונן וכל הליכותיו היו שקטות. הוא נקרא לדגל לפני מלחמת ששת הימים ובעת הפריצה לשכונה האמריקאית נפל בקרב שנערך ברחוב שמואל הנביא בירושלים הבירה; זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתאור קרבו האחרון.