fbpx
לוין, אריה

לוין, אריה


בן יעקב וזויה. נולד ביום כ"ט תש"ו (25.9.1946) בהרי אורל שברוסיה. לפולין עבר עם משפחתו ובסוף 1958 – ראשית 1959 יצא לישראל. אחרי תקופה קצרה במוסד חינוכי של "עליית הנוער" ("הדסה") הגיע לכפר-רופין. תחילה במסגרת חברת נוער ולאחר-מכן בכיתת הבנים. כמה חדשים אחרי עלייתו בא גם אביו לארץ. בן אהוב וטוב היה לו, והאב דאג לבנו רוצה בכל מאודו שיהיה מסור ונאמן לעמו. אריה למד בבית-ספר תיכון וסיים את לימודיו בכיתה י"ב בבית-ברל בצופית. מהיר תפיסה היה ועד מהרה קלט את הנילמד והפך לנער ישראלי לכל דבר. אף העבודה לא היותה בעייה מיוחדת בשבילו כי הוא הצטיין בחריצותו. היה עליז וחברותי לכל. ידע להשכיח את עצמו בשירה ובמשחק ובריקודים במסיבות הרבות שנערכו במקום: אך לא רק לשיר ולרקוד ידע כי אם גם לבטא דברים קשים ומרים, בלי חלקת לשון וללא פשרות, כי המציאות לימדה אותו להיות כן. אך דומה היה שהוא התגבר על הכל, השתלב בחברה יפה יפה והיה שייך לנוף. גויס לצה"ל בנובמבר 1965 ושירת כמפקד צוות מרגמה ב"גולני". היו מכשולים בדרכו אך הוא התגבר על כולם. גם בפני בעיות-חיים שהזמן גרמן בתהפוכותיו עמד בגבורה. במלחמת ששת הימים השתתף ונלחם ברמת-הגולן. מוכנים ודרוכים היו לקדם כל התקפה כשהאויב ניסה לכבוש שטחים מאדמותינו. היחידה, בתוך כל שאר הלוחמים, השיבה אש בכמות ובעצמה מאין דוגמתן, ובהגיע היום שהחטיבה פרצה אל עבר הרמה, היא גמרה את החשבון עם האויב הסורי; היא הגיעה לקוניטרה עם ראשוני הלוחמים. בכל המלחמה לא היתה ליחידה שהות להחליף כוח בעבודה יומם וליל למילוי כל המשימות שהוטלו עליה ואשר עמדה בהן בכבוד. בכל התקופה מילא אריה את תפקידו בהצטיינות. כאשר נדרשה היחידה באחד הימים להקים צוות נבחר לתרגיל מיוחד נבחרו טובי האנשים – וביניהם היה גם אריה. הכל בוצע בשלמות ומעבר למצופה. הוא יצא מן המלחמה בשלום אבל לאחר-מכן באה התקרית הבלתי-צפויה והכריעה אותו; אז נפצע קשה וימים אחדים היה ללא הכרה ובבוקר יום כ' בטבת תשכ"ח (21.1.1968) מת מפצעיו בבית-החולים. את תפקידו ביצע עד רגעו האחרון בדבקות ובשלמות שהיו אופיניים לו. הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות בכפר-רופין. ב"שלושים" למותו הוציא כפר-רופין חוברת לזכרו בשם "אריה". בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חבריו שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו. דם בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.

דילוג לתוכן