לויכטר, ישראל

בן יוסף וגרטה. נולד ביום כ"ח בטבת תשי"א (6.1.1951) בנתניה. למד בבית-הספר היסודי ע"ש בלפור בתל-אביב, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ז' שביפו. היה תלמיד ממושמע, בעל תפישה מצוינת וכישרון רב ללימודים. מילדותו היה חובב-ספורט נלהב ובמשך השנים התמחה במקצועות-הספורט השונים ועסק בעיתונאות-הספורט. היה שחקן כדורגל של 'מכבי – תל-אביב' בשנים 1963 – 1969 והקדיש שעות רבות מזמנו הפנוי לאימונים ולהעמקת הידע התאורטי בתחומי-הספורט השונים. ישראל גויס לצה"ל באוגוסט 1969 והתנדב לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מחסנאות-טכנית – תעופה, וסיים אותו בהצטיינות, נשלח ליחידה של חיל-האויר, נקלט שם במהירות רבה והתחבב על כולם. בפקודת השחרור שלו הוערך ישראל כחייל ממושמע, הממלא את המוטל עליו לשביעות רצונם של מפקדיו, בעל היגיון ובעל תפישה טובה. עם שחרורו מצה"ל, בשנת 1972, התחיל ישראל ללמוד בירושלים ואחרי-כן המשיך את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1972 זכה ישראל בתואר 'אלוף ידע ספורט' ונשלח לחזות במשחקי אולימפיאדת מינכן. כעבור שנה הצטרף לצות עיתון הספורט 'פנדל', ואחת מהכתבות הגדולות והטובות שהוציא מתחת ידו היתה 'אחד-עשר האחים שלי' – לזכר 11 הספורטאים שנרצחו במינכן. עורכי 'פנדל' מספרים: "ישראל קיבל לרשותו מדור מיוחד – 'שאלה למומחה'. מיד עם פרסום המדור הוצף במכתבי קוראים ששאלו שאלות קשות ומסובכות, וישראל השיב תשובות לכל עניין ועניין. ידיעותיו בכל ענפי-הספורט היו יסודיות ולא רק בטניס – תחביבו העיקרי רבות הן הכתבות, שפורסמו ב'פנדל', המעידות על בקיאותו בכל הנוגע לכדורגל האנגלי והעולמי, לאתלטיקה ולכדורסל. בשנת 1974 נשלח ככתב העיתון 'מעריב' לאירופה ובסיור זה חזה במשחקי אליפות-העולם בכדורגל, בטורניר הטניס בוימבלדון ובמשחקם של גדולי-העולם בתחום הספורט, שוחח עמם והצטלם אתם. ישראל נודע בצניעותו וכל התרברבות היתה זרה לאופיו. כאשר יצא בפעם האחרונה לשירות-מילואים, שלא חזר ממנו, שקד על הכנת רשימות וחומר למדורו ולגליונות הבאים, ומתוך רגש-אחריות הוסיף חומר לא דחוף, לכל מקרה". ביום א' בתשרי תשל"ה (17.9.1974) נפטר ישראל בעת שירות-מילואים. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אב ושתי אחיות.