לויברג, אוריאל

בן רבקה ואברהם, נולד ביום י' בכסלו תרצ"א (30.11.1930) בירושלים. לאחר שמשפחתו עברה לתל-אביב, למד בבית-הספר היסודי "תל-נורדוי" בעיר והיה חבר תנועת "המחנות העולים". בהיותו בן שש-עשרה וחצי סיים את לימודיו בגימנסיה "שלווה" ויצא עם קבוצתו להכשרה במסגרת הפלמ"ח במעוז חיים. אוריאל ניצל כל כזדמנות כדי להכיר את הארץ ועם זאת היה אוהב ספר. במסגרת הפלמ"ח נשלח לקורס חובשות ומשסיימו שימש כחובש מחלקתי בגדוד "העמק" בחטיבת "יפתח". בתפקידו זה נתגלו כל מסירותו ואומץ-לבו. לאחר הקרב הקשה במשמר העמק, בו נטלה יחידתו חלק חשוב, יצא להציל חיי פצוע, ורק תודות למסירותו זו ניצל הפצוע ממוות. ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948), בקרב על זרעין, אשר בו ספגה יחידתו מכת-אש קטלנית, מילא את תפקידו במסירותו האופיינית ובאומץ-לב, אך שם גם נפל. לאחר שהגיש עזרה בתום מטר-האש לששת חבריו הפצועים פגע בו כדור והרגו. יחד עם חבריו הנופלים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.