fbpx
לוזון, עמית

לוזון, עמית


בן דבורה ואלפונסו (אפי). נולד ביום כ"ד בתשרי תשמ"ג (10.10.1982) בגבעתיים, בה גדל והתחנך. עמית, אח צעיר למירב וללילך, היה ילד נבון, ביישן וחביב, שמגיל צעיר נמשך לאופנועים ולמכוניות מירוץ. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'אלון' וסיימם בתיכון 'אורט טכניקום' במגמת אלקטרוניקה ומחשבים. עמית היה בחור תמיר, חזק, בריא ויפה תואר. הוא אהב את החיים, תמיד חייך והיה רגוע, שמח ומאושר. בהיותו בחור אתלטי הרבה לעסוק בספורט, רכב על אופניים ולימים – על אופנועו הכבד, שטיפל בו בהתמדה ובמסירות. עמית אהב לטייל בארץ, האזין למוזיקה והקדיש זמן רב למחשב. הוא אהב לשמוח ולשמח והיה קשור מאוד למשפחתו – להוריו, לאחיותיו ולגיסיו. בהגיעו לגיל שש-עשרה הפך לראשונה לדוד. הוא רקם קשר נפלא עם ארבעת אחייניו – בר, יובל, אוריאן ונדב, טיפח אותם באהבה והקדיש להם תשומת-לב רבה. הוא אהב לבשל ותחת ידיו יצאו מטעמים, שכל בני המשפחה נהנו מהם: פיצה, ספגטי, צ'יפס, פסטלים, סיגרים ועוד. אהבת הנתינה היתה טבועה בו ורצונו לתרום לחברה היה גדול. כל מטלה וכל משימה נטל על עצמו בשמחה. בתחילת אוגוסט 2001 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-האוויר. לאחר הטירונות בבסיס זיקים עבר קורס טכנאי מכ"מ טקטי נייד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה ולאחריו הוצב במחנה סירקין, ביחידת נ.מ.. הוא שירת כטכנאי מכ"מ במרכז הטכני וכמנהל ההגברה בבסיס. מאחר שהתמצא היטב במחשבים, תרם את חלקו גם בתחום זה. עמית היה חייל רציני, שהצטיין בתפקידו ומילא את משימותיו ביעילות ובחריצות. הוא הפגין אחריות ומסירות והיה אהוב מאוד על חבריו הודות לנועם הליכותיו ולשלווה שנסך סביבו. ביום 23.2.2003 נפצע עמית באורח אנוש בתאונת-דרכים בצומת גת רימון. עמית רכב על האופנוע שאהב, בדרכו למשימה שאהב – הצבא. הוא אושפז במצב קשה בבית-החולים בילינסון ובמשך שלושה שבועות נלחם על חייו אך ללא הצלחה. בערב שבת, ביום י"א באדר ב' תשס"ג (14.3.2003), נקבע מותו והוא בן עשרים וחצי. עמית הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

דילוג לתוכן