לוזון, נתן

נתן, בן עליזה וציון, נולד ביום א' בכסלו תש"י (22.11.1949) בחדרה. הוא למד בבית-הספר היסודי "עמישב" בגבעת אולגה ובבית-הספר התיכון "מוסד נעורים" בכפר ויתקין. נתן היה תלמיד חרוץ, אהב ללמוד, העמיק בכל נושא עד לפרטי-פרטיו והקפיד על הכנת השיעורים. הוא קרא הרבה מאוד בתחומים רבים, וסגנון כתיבתו היה נאה. כמו-כן אהב לסרטט להנאתו ובשעות הפנאי נהג לפתור תשבצים וחידות. בכל עניין היה דן במחשבה שקולה, נמנע מלהחליט בפזיזות יתרה והפך בדברים עד שבא לידי מסקנה. הוא היה חברותי מאוד, אהוב ומקובל על חבריו ונוח לבריות. מתוך טוב-לב היה נכון תמיד לעזור לזולת, אפילו על חשבון זמנו ונוחיותו. מנערותו הצטיין באהבת המולדת, התעניין בתחומי מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של המדינה, היה רגיש למעשי עוולה והתמרמר על תופעות של מרמה ושחיתות. מטבעו היה צנוע ועניו, לא נהג להתבלט ורחק מראוותנות. בכל דרכיו לא היה בררן, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. נתן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1967 והתנדב לסיירת "אגוז". לאחר הטירונות השתלם בקורס לנהגים ובקורס לנהגי זחל"ם. את רוב תקופת שירותו הסדיר עשה ברמת-הגולן והשתתף במרדפים רבים אחר מחבלים. ביחידתו נחשב חייל טוב, ממושמע, אחראי ומסור לתפקידו. גם חבריו וגם מפקדיו אהבו אותו וראו בו דוגמה למזג טוב, לנאמנות ולחברות. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ליחידת מילואים והיה נקרא כפעם בפעם לתקופות של שירות מילואים. בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו לאה. כל ימיו היה בן נאמן להוריו, ולאחר שהקים משפחה לא היה כמוהו בעל מסור לאשתו ואב אוהב את בנו צח. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים חש ליחידתו ונשלח לחזית ברמת-הגולן, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בשעות הצהריים נפל נתן בקרב ליד תל-אל-חנזיר, צפונית לנפח. שיירת הזחל"מים של כוחותינו נעה מזרחה. כשעלתה על מארב טנקים של האויב נפתחה עליה אש כבדה. נתן עצר את הזחל"ם והחיילים ירדו לתפוס מחסה מאחורי גל אבנים. הסורים הבחינו בהם, פתחו לעברם באש חזקה ונתן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמלה. השאיר אחריו אישה ובן, הורים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "נתן היה מן הנהגים המצטיינים ביחידתנו. את תפקידו מילא לשביעות רצונם של כל מפקדיו, ואת המשימות שהוטלו עליו ביצע מתוך הרגשת חובה ואחריות". הוריו תרמו לזכרו תיבת תפילה ונברשת לבית-הכנסת "אוהב שלום ורודף שלום" ברמלה; עיריית חדרה הוציאה לאור חוברת בשם "בכל מאודם", לזכר בני העיר שנפלו במלחמה, ונתן בתוכם.