לוונשטיין, שלמה-אלכסנדר

בן מאיר-דויד ושולמית. נולד ביום ל' בתשרי תרצ"ה (9.10.1934) בירושלים. מתחילה למד בבית-הספר "מוריה" שבתל-אביב, לאחר-מכן עבר לישיבת "אור-ישראל" שבפתח-תקוה. משם עבר לעוד "ישיבות" ולבסוף עשה שלוש שנים בישיבת פניבז' שבבני-ברק. השתייך לצעירי "אגודת-ישראל". היה שוליה בבית-החרושת "אלקו" ברמת-גן. עם גיוסו לצה"ל בדצמבר 1953, הצטרף לנח"ל וכתום אימוניו יצא עם גרעינו לקיבוץ חפץ-חיים. כעבור זמן-מה יצא לקורס מ"כ ומשם להדרכה במשק לביא, ולבסוף, אחרי השתלמו בקורס של פיקוד קרבי, קיבל לידיו את ניהול שתי המחלקות בכפר-דרום. בשנת 1955 השתתף בקרב-ניצנה וידו היתה בחיסול הפידאין אותה שנה. לאחר שחרורו יצא לקורס-צניחה אך הוא לא הספיק לסיימו כשנקרא שוב להצטרף למחלקה של נח"ל-מוצנח. נפל בקרב במעבר-המיתלה במערכת-סיני ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (31.10.1956). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום י"א במרחשון תשי"ח (5.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי בזכרון-מאיר שעל-יד בני-ברק. לזכרו נוסדה קופת גמילות-חסדים. כן הוקמה ספריה תורנית על-שמו בקיבוץ שעלבים. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".