לוונשטיין, לודביג

נולד בי"ג באלול תרס"ט (30.8.1909) בגרמניה בן יחיד להוריו. בשנת 1933 הצטרף ל"החלוץ", יצא להכשרה ועשה בה שנה וחצי. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והצטרף לקבוצת "הכובש". למרות רצונו העז להתערות בחיי החברה לא הצליח להתגבר על נטייתו להסתגר בבדידותו. בקרב חבריו נודע ביושר לבו ובהגינותו והצטיין בעבודת החקלאות שהיתה קרובה ללבו. את שעותיו הפנויות בילה בחדר הקריאה, למד עברית וגם הרבה להאזין, שותק ומרוכז, לקונצרטים ברדיו. וכן הרבה לכתב לאמו בחו"ל, שהתאלמנה בינתיים. הוא עשה שלוש שנים בקבוצה. ביום ז' באב תרצ"ח (4.8.1938) עלתה משאית, שבה נסעו הוא ושבעה מחבריו בדרכם מן העבודה לקיבוץ, על מוקש. כל השמונה נהרגו. לודביג הניח אם. חבריו לקיבוץ הוציאו לאור חוברת לזכר השמונה ושמו הונצח גם בספר "ימי רמה".