לודמיר, מרדכי-יהודה (“יהודה’לה”)

בן משה-דוב וחיה. נולד ביום ד' בשבט תש"ו (6.1.1946) בירושלים ובין סלעיה וטרשיה גדל ואת אוירה ספג מילדות. למד בבית-החינוך על-שם ברל כצנלסון ולאחר-מכן בבית-הספר המקצועי של "כל ישראל חברים". השתייך לתנועת "הנוער העובד". ניחן בחוש-הומור טוב. שקט היה וצנוע, חביב ואהוב על כל יודעיו. היתה לו הבנה טבעית ויכולת חדירה למכמני-הטכניקה ובכשרו הטבעי היה יוצר ובונה. ברוך-כשרונות היה לעבודות-יד בעץ-זית, בנחושת ובברזל וכשהוריו הציעו לו להיכנס לבית-הספר לאמנות "בצלאל" דחה את הצעתם עד לאחר שיתן את שירותו הצבאי. בהגיעו לגיל ט"ז החליט לבנות את עתידו כאיש-צבא ומאהבתו הרבה לים חושלה בו ההחלטה להצטרף לחיל-הים. לפני שהגיע זמן להתיצב לשירות-הצבא, התגייס לגדנ"ע-ים ונתקבל לבית-האולפנא שלהם. גויס לצה"ל באוקטובר 1962. את שלבי הטירונות והאימונים במסגרת זו סיים בהצלחה רבה ובהצטיינות ולאחר-מכן התגייס לחיל-הים ושירת בנחתות. מפקדיו אהבוהו על מסירותו ואף הוא אהב אותם; כן היתה קרבה בינו לבין חבריו. בערב-פסח תשכ"ג השתתף בצעדת ארבעת הימים, אך כעבור כמה חדשים, ביום כ' בתמוז תשכ"ג (11.7.1963), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בבית-הספר המקצועי אשר בו למד הונצח שמו בחדר-הספריה. במושב שואבה הוקם מועדון-נוער על-שמו. כן הקדישה הנהלת "המקשר" ארון-ספרים לזכרו. בשנת תשכ"ח הוציאו הוריו ספר בשם "חייו הקצרים של יהודה ז"ל" ובו מובאים דבריהם-הם, דברי מוריו, מפקדיו וחבריו. בין השאר נמצאים בתוך הספר מדברי מפקד חיל-הים, אלוף יוחאי בן-נון: "עצמתה ואצילותה, חרדת-קדושתה וכוח-משיכתה, צלילותה והמייתה של עיר-הנצח נתמזגו בדמותו של עלם יפה-נפש ויפה-תואר זה, שאת שביליה מדד בנעלו מיום שעמד על דעתו ואל עפרה בא – נישא על כתפי חבריו-לנשק".