לודין, שרגא
בן פרל ויונה, נולד בשנת 1926 בשכונת הפועלים שליד בית-החולים "הירקון". בהיותו בן 4 שנים עזבו הוריו את הארץ וחזרו לפולין מטעמי בריאות. כאשר חזרו לארץ למד שרגא בבית-הספר לבנים "ביל"ו" בתל-אביב, ובסיימו אותו המשיך בלימודיו בשיעורי-ערב ל"נוער העובד". ביום היה עובד במוסך בתערוכה. במשך הזמן עבר לעבוד במחלקת הגננות של עיריית תל-אביב. היה חבר "המשמרת הצעירה" ו"הנוער העובד;" כמו-כן היה חבר ב"הגנה" בפלוגת חי"ש תל-אביב. שרגא השתתף בפעולות "ליל וינגייט" ובהורדת מעפילים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד על אף שהיה חולה ריאות מילדותו, אך הכרתו העמוקה ורצונו העז הם שהביאוהו לשדה הקרב. עבר לחזית ירושלים, השתתף בהגנת הרטוב, בפעולות "נחשון", ואחר-כך עבר לשרת בחטיבת "גבעתי" ונמנה עם "שועלי שמשון". השתתף בקרבות רבים על אף היותו משוחרר מהם מטעמי בריאות. לקראת חידוש הקרבות הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תוכנן מבצע "אנ-פאר" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. אולם המצרים הפרו את ההפוגה והקדימו ותקפו בליל 7-8 ביולי 1948, תפסו מספר משלטים ושיבשו תוכנית זו. במסגרת המבצע תקפו כוחותינו בלילה שלאחר-מכן 8-9 ביולי, וכוחות "גבעתי" כבשו את משלט עיבדיס, צפונית-מזרחית לנגבה. בימים הבאים ערכו המצרים התקפות כבדות חוזרות ונשנות על המשלט ולוחמי "גבעתי", בהגנה עיקשת, הדפו את ההתקפות. בקרבות אלה נפל, ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948). חבריו סיפרו שמצאו בכיס בגדו תעודת שחרור מרופא הגדוד, ועם תעודה זו התנדב למבצע שבו מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.