לוגסי, משה
משה, בן מרים ואליעזר, נולד ביום ב' בשבט תשי"ד (6.1.1954) בחיפה. הוא סיים שמונה שנות לימוד בבית-הספר היסודי "כרמלי" בחיפה, ואחר-כך עבר לבית-הספר התיכון-עירוני א' בחיפה, שם למד שנה אחת. בתום שנת הלימודים עבר קורס פקידות והחל לעבוד. במשך שנה עבד בחברת "לים" בחיפה כפקיד. הוא עבד גם באוניברסיטת חיפה וכן עבד כמלפף מנועים. הוריו של משה סבלו ממחלות ראומטיות והיו זקוקים לעזרה והשגחה. סמוך למועד גיוסו לצה"ל ביקש לעבור קורס נהגות קדם-צבאי, בתקווה שלאחר הגיוס ישובץ ביחידה עורפית, קרוב לבית, כדי שיוכל לסעוד את הוריו בעת הצורך. משה היה נער טוב ואהוב על בני משפחתו ועל כל חבריו. מטבעו היה ביישן, אך היה חביב על הבריות ומעולם לא הרע לאיש. משה גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות, כשהיה לחייל קרבי, הוצב ביחידת שריון בדרום הארץ. את תפקידו כנהג ג'יפ של מפקד פלוגת חרמ"ש מילא במסירות ובאחריות. חבריו ומפקדיו אהבוהו בזכות אופיו הטוב, נכונותו לעזור לזולת ויחסו החברותי לכל אדם בפלוגה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הייתה יחידתו באזור רפידים בסיני. ביום שני, י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בשעות הבוקר, הפציצו מטוסי האויב את אזור רפידים ובהפצצה זו נפגע משה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "משה נפל במערכה בעת מילוי תפקידו. משה שירת ביחידת שריון, במהלך הקרב דבק בתפקידו, תוך גילוי אומץ והכרה בשליחות שמילא". משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת אבזרי-קודש לבית-הכנסת.
