לוגסי, אלירן

בנם הבכור של יעל ויוסי. נולד ביום כ"ז בתמוז תשמ"ה (16.7.1985) בדימונה. אח לשישה: אליאב, בת אל, בת אור, בת חן והתאומות שי וזיו. את שנות חינוכו הראשונות עשה אלירן בבית הספר היסודי "רביבים" שבדימונה ומשם המשיך לבית הספר התיכון "זינמן". כבר בגיל צעיר התגלה אלירן כילד חייכן ופעלתן וכאדם רחב לב, שאחת ממעלותיו הייתה הנתינה האין-סופית להוריו, לאחיו ולחבריו. אלירן היה לעלם אוהב אדם וידע לכבד כל אדם באשר הוא, עלם בעל חיוך כובש אך ביישן, חיוך שילווה אותו לאורך חייו. בתום לימודיו בתיכון, ולאחר חופשה קצרצרה, התגייס אלירן לצה"ל. עוד בטרם גיוסו, בסוף חודש נובמבר 2003, ידע היטב מה בכוונתו לעשות בצבא. היו לאלירן שאיפות וציפיות רבות בנוגע לגיוסו, וכאדם שרצה תמיד לתרום למדינה ממיטב מרצו, ביקש ואף התעקש לשרת כלוחם ביחידה קרבית. הוא בחר לשרת כלוחם בגדוד "חרוב" ושימש בתפקיד קלע ולוחם. ביום ז' באדר תשס"ו (6.3.2006) יצא אלירן עם עוד שלושה לוחמים לסיור שמטרתו מניעת זליגות פלסטינים ממרחב העיר שכם והכפר תל לעבר ציר אופיר. במהלך הפעילות הונחה צוות הסיור לשנות את משימתו ולבצע מחסום על גבי ציר אופיר, סמוך לצומת ג'ית. בשעה 16:00 התחלף כוח הסיור בכוח חדש שהמשיך את המשימה. סמוך לשעה 18:00 עצרו ארבעת הלוחמים, ובהם אלירן, משאית לבידוק. לאחר הבידוק ירד אלירן מהמשאית, אישר לחבריו שהכול תקין ואבטח את חבריו. מנגד הגיע כוח "דובדבן" שעשה את דרכו ב"אביר" לשבי שומרון. בכביש חשוך, ללא כל התראה, לא הבחינו חיילי "דובדבן" בחיילי המחסום והתנגשו בהם בעוצמה רבה. מעוצמת ההתנגשות נהרג אלירן. עוד שישה חיילים נפצעו. סמל ראשון אלירן לוגסי היה בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה. הותיר הורים, חמש אחיות ואח. משפחתו איבדה בן, אח, ונכד אהוב ויקר. על מצבתו נחקקו המילים: "פשטות נאצלת וגדולה רוגעתאתה האור והגיבור, אהובנו הנצחי". בני משפחתו כותבים: "אלירן היה תמיד אופטימי, תמיד אמר שעוד יהיה כאן טוב ורק טוב, ואנחנו כאן מחכים לטוב הזה שיבוא, מחכים ומקווים, ורק דמותו וחיוכו של אלירן לא משים מזיכרוננו".