לובצקי, רון (“רוני”)

בן דויד וסלי. נולד ביום ח' באדר א' תש"ו (9.2.1946) בתל אביב. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "בן-יהודה" ולאחר מכן את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון העירוני א' אשר בתל אביב. היה סטודנט באוניברסיטה של תל אביב, וכל מוריו באוניברסיטה, שבה למד כלכלה ומתמטיקה, דיברו בשבחו של תלמיד זה שאינו נדחף ושואף להתבלט. היה נער שמעולם לא התרגז ולא הרים את קולו. את הכל היה מקבל ברוח טובה ובהומור מיוחד כשחיוך מלא הבנה ובגרות גם יחד מרחף על שפתיו. אם היה משהו שהוא סלד מפניו היתה זו הרעשנות ולכן בנה לו את עולמו המצומצם יותר, בו יכול לבחור את החברה לפי טעמו. רון היה קרוב למשפחתו וקירבה זו הלכה וגברה והיתה מלווה אהבת אין קץ, ויתור על כל שיקול עצמי למען הזולת. מכתביו האחרונים ספוגים דברי הרגעה ודאגה עמוקה לכל האחרים כשם שמעשיו היו קודם לכן. היה מלא תכניות ותקוות לעבודה ולהשתלמות. גויס לצה"ל באוגוסט 1963. בהיותו בשירות הסדיר שירת כסמל בחטיבת השריון. לאחר מכן היה יוצא לשירות מילואים מדי פעם ואף לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ונפל בקרב האכזרי דרומית לצומת רפיח ביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד יחידתו כתב למשפחתו מכתב תנחומים ובו הוא מעיר כי "אומץ לבו ורוחו האיתנה בקרב הביאו את הנצחון המפואר למדינת ישראל". הוא הוסיף כי הוא זוכר את רון "לפני הקרב, את התנהגותו וצורת עבודתו הטובה מאוד, אשר סייעו לו בגיבוש היחידה" לזכרם של שבעה סטודנטים של האוניברסיטה בתל אביב (ורון ביניהם) ולזכר אחד מעובדיה הוקמה קרן מילגות מטעם נשיא האוניברסיטה ומפירותיה הוענקה מילגה על שם כל אחד מן הנופלים במלחמת ששת הימים.