להק (הק), יואל

בן דינה וקלמן, נולד ביום י"ג בסיוון תש"ח (20.6.1948) בקיבוץ מעיין ברוך, ובהיותו רך בשנים עבר עם משפחתו למושב בית-חרות. יואל למד בבית-הספר היסודי האזורי בכפר ויתקין, וסיים את בית-הספר התיכון ב"מדרשת רופין". בתקופת לימודיו הוא היה חבר ב"תנועה המאוחדת", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. מרכז המשק בבית-חרות, שלמד יחד איתו, זוכר אותו כ"מנהיג הכיתה שבלט בטיולים, בספורט ובהצגות". יואל התבלט במיוחד בכשרונותיו הבימתיים, והוביל את חבריו להרפתקאות בפרדסי הסביבה בשטחי החולות. הוא היה ספורטאי מעולה ורב-גוני, הצטיין בטניס, בבדמינטון, בכדורגל ובכדורסל. יואל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. בחיל זה הוא עבר קורס מ"כים וקורס קצינים. לאכזבתו לא הוחזר לחיל-הצנחנים בתום קורס הקצינים, אלא הועבר ליחידה בחיל-הרגלים המשורין. עם יחידתו השתתף יואל במלחמת ששת הימים, ובעת מלחמת ההתשה היה מפקד מוצב "טמפו" באיזור התעלה. לאחר מכן, הוא הוצב ברצועת עזה ועשה רבות להשקטתה. בתעודת השחרור, שקיבל בתום השירות הסדיר, צוין כ"קצין מסור ואחראי בעל יוזמה". כשהשתחרר מהצבא במחצית אוגוסט 1968, חזר יואל למשק בבית-חרות. רוחו הסוערת חיפשה אתגרים ומצאה אותם בשירות הביטחון הכללי (שב"כ). יואל היה אחד הלוחמים העלומים, שהשקיעו את מיטב כוחם ומרצם כדי להשיג שקט וביטחון לתושבי ישראל. כבר בתחילת דרכו, הוא זכה להצלחות בחיסול מחבלים ובתפיסת מחבלים אחרים. אחד מחבריו בשב"כ ציין כי: "ליולי (כך קראו לו חבריו הקרובים) היו פני תינוק וקשה היה להאמין ביכולתו לבצע תפקיד כל-כך קשה – אבל מתחת לפנים אלה עמדו לו אומץ לב, חשיבה מפותחת ותגובות מהירות". בשנת 1972 נשא יואל לאשה את אילנה, והמשפחה קבעה את מקום מגוריה בנתניה. הוא החל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, וקיבל תואר ראשון במגמות: המזרח התיכון ומזרח אפריקה. בשנת 1976 החליטו יואל ורעייתו לשנות כיוון בחיים ועברו למושב פצאל, שבבקעה. יואל עבד במשק, גידל ירקות, אבטיחים וכרם ענבים גדול. המשפחה גדלה ומנתה חמש נפשות: הורים, בת עינת ושני בנים – אורן ועופר. כעבור ארבע שנים חזרה המשפחה למושב בית-חרות. יואל הפיח רוח חיים בענף הפרדס במושב, שעד בואו קפא על שמריו, ובנה מערכת מיון חדשה לאפרסמונים. יואל הצטיין בכושר ארגון וניהול, היה אהוב על כולם, מופנם אך מיודד עם רבים, אב ובעל למופת. כשפרצה מלחמת שלום הגליל הוא נקרא לשירות פעיל במסגרת השב"כ. ביום ד' בתמוז תשמ"ב (25.6.1982), נפל סגן יואל בקרב בלבנון הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות במושב בית-חרות. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת סרן. הוא השאיר אחריו אשה, שני בנים ובת, הורים ואח. במכתב התנחומים למשפחה, עמד שר הביטחון על מעלותיו של יואל וציין כי "היה קצין בעל יכולת, גילה יוזמה ויחס טוב לפקודיו. היה דוגמה אישית למפקדים ולחיילים, מסור ונועז"