לדר, אריה

בן סוניה (שרה) לדר-קופצ'ין ומרדכי מינצמן (הוא נקרא על שם משפחת האם משום שאביו מת עליו בהיותו תינוק בן חצי שנה), נולד ביום א' בטבת תרפ"ח (25.12.1927) בעיר זאמושץ, פולין. עם חלוקת פולין בין ברית-המועצות לגרמניה, נמצא אריה בחלק הרוסי ובשנת 1943 עלתה לארץ עם ילדי טהרן. אריה הצטרף לחברת-הנוער בדגניה ב', עבר עם חברת-הנוער לעין חרוד (עבד במאפייה) ושקד על לימוד השפה העברית. גילה מסירות רבה לאמו שנשארה יחידה בפולין. כדי שיהא ביכולתו לתמוך בה עבר לעבוד בעיר, אך לא החזיק מעמד וחזר לחברת-הנוער. לאחר שעברה קבוצתו לנען ריכז את פעולות התרבות בכשרון רב. ערך ערבי- מדורה, קבלות-שבת וימי עיון. כל הזמן השתדל להעלות את אמו לארץ-ישראל וזמן-מה לפני מותו בישר לחבריו שהיא נמצאת בדרך לארץ (באותה שעה הגיעה אמו לקפריסין). עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ירד עם חבריו לנגב והמשיך לעבוד בהכשרה מגויסת בבית הערבה, בסדום ולבסוף בחטיבת הנגב. אריה יצא עם כיתתו לסיור מגבולות לכיוון נירים. הכיתה נכנסה בטעות לכפר שועוט ושם ניסה המון ערבי לעכבה. בקרב שהתפתח נפל ביום כ"ו בכסלו תש"ח (9.12.1947) ולא זכה להיפגש עם אמו, שהגיעה לארץ לאחר נופלו. נקבר בבית- הקברות האזרחי בנחלת יצחק. ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) הועבר לבית-הקברות הצבאי שבמקום.