לדרמן, אלימלך-מרדכי (‘מלכ’ל’)
בן פייבל ואלקה. נולד ביום-העצמאות תשט"ו (27.4.1955) ברחובות, כבן יחיד להוריו, תושבי אשקלון. את חינוכו היסודי קנה בבית-הספר הממלכתי-דתי 'הרמב"ם' שבאשקלון. את החינוך התיכוני התחיל בישיבת 'אור עציון' שבשפיר והמשיכו בבית-הספר הממלכתי-דתי באפרידר. את כיתות י"א וי"ב עשה בבית-הספר התיכון 'ברק' שבתל-אביב. אלימלך-מרדכי עשה חיל בלימודיו. היה מקובל ואהוד על כל חבריו. מחנכו ב'אור עציון' מעלה על נס את שמחת-החיים, את בת-השחוק המלבבת שכבשה את כל הסובבים אותו. מנהל בית- הספר 'ברק' מעיד: "הריני זוכר היטב את אלימלך: היה נער שקט, ממושמע ונעים-הליכות. חבריו לכיתה אהבוהו, מעולם לא בא בריב עם מישהו מהם ותמיד היה נכון להיות לעזר לכל אחד מחבריו… התנהגותו בכיתה היתה למופת, מסירותו הגדולה לרכישת ידע הקלה על מוריו את המלאכה. ואני, כמנהל, ידעתי תמיד, שכל מלה היוצאת מפיו היא מלת-אמת". בצד הלימודים היה אלימלך פעיל בתנועת 'בני-עקיבא'. היה חבר במועדון לקליעה ובמועדון לקראטה. מצא עניין רב באמנות ועסק בעצמו בציור. כן ניסה להתמודד עם חיבור שירים ודברי-הגות. השאיר עיזבון ספרותי קטן. בסוף אוגוסט 1973 גויס אלימלך לצה"ל. הוא נשא את מדיו בגאוה מודגשת וראה בשירותו זכות לעצמו וגם כבוד. לאחר הטירונות הושם – בשל היותו בן-יחיד – לחיל-ההספקה. עבר קורס מש"קי הספקה ושירת בחיל בדרגת טר"ש. שירת זה לא תמיד סיפק את רוחו, הוא ביקש לפחות להיות קרוב למוצבי יחידות-הקרב, לכן שקל לבקש העברתו לחיל-השריון. גם שאף להתקבל לקורס -קצינים ועבר את המבחנים המוקדמים בהצלחה. בהמלצה לקבלתו לקורס זה נאמר עליו, כי הוא "שקט, ממושמע, חרוץ". אולם, כל חלומותיו התנפצו וביום ו' בתשרי תשל"ה (22.9.1974), כ13- חודשים לאחר שנשבע אמונים לצה"ל, נפטר בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-הקברות באשקלון. השאיר אחריו הורים. אחרי מותו הועלה לדרגת רב"ט. מפקדו של אלימלך כתב להורים השכולים: "בכל פרק-הזמן ששירת תחת פיקודי, נתגלה כחייל שקט, נוח לבריות, חבר נאמן ומעל לכול – אחראי לביצוע מושלם של התפקידים שהוטלו עליו… הרצון לשרת שירות מועיל ככל-האפשר במסגרת צה"ל עמד לנגד עיניו תמיד, ובכל-הזדמנות דרש שיטילו עליו תפקידים אחראיים, בקרבתם של החיילים הלוחמים… אלימלך ז"ל היה לא רק בן נאמן ומסור להוריו אלא אף חייל למופת במסירותו ובנאמנותו לעמו ולארצו".
