לדנהיים, יעקב

בן לאה ומשה, נולד בראש חודש אדר א' תרפ"א (9.2.1921) בווינה, בירת אוסטריה. הוריו היגרו בצעירותם מגליציה לווינה ושמרו בביתם על אווירה יהודית מסורתית וציונית. בהיותו בן 5 התחיל ללמוד ב"חדר", ומגיל 6 ואילך למד בבית-ספר יסודי ממשלתי ואחר-כך בגימנסיה והצטיין בלימודיו, ובו בזמן המשיך את השתלמותו באופן פרטי בלימודי היהדות. מגיל 12 החל לקרוא בספרים וכתבי-עת בשאלות הציונות והסוציאליזם. בהיותו בן 14 נתייתם מאביו ומאז התכנס לתוך עצמו. השתדל להיות עצמאי ככל האפשר ולהימנע מהטיפול ומהדאגה של אמו. מתוך הכרה ציונית-סוציאליסטית שבשלה בו באותן השנים בהיותו בן 16 הצטרף לתנועת הנוער "נצח", ועל אף הפצרות אמו הפסיק את לימודיו בכיתה השביעית של בית-הספר והחליט ללמוד מלאכה, לשם הכשרה לעלייה לארץ, אך בזמן ההוא, ב-1937, כבר לא נתקבלו צעירים יהודים באוסטריה לעבודה מקצועית. כעבור חודשים מעטים, משסופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית, הצטרף יעקב לקיבוץ-הכשרה של "החלוץ" בווינה ובשעת ההתנפלות על הקיבוץ, ב"יום השחור" של 9.11.1938, נפגע קשה בראשו. זמן מועט לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה הצליח לצאת לאנגליה ונקלט בקיבוץ של חלוצים מחוץ ללונדון. מתוך עיון מעמיק בהלכה ובמעשה של הסוציאליזם, ובמידת-מה תחת רושם כישלון תנועת-הפועלים באוסטריה, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה אחד מיוצריה וממפיצי תורתה בקרב הנוער היהודי במזרחה של לונדון. אחרי ימי עבודה מייגעת המשיך בערבים בהשתלמות עיונית בתורה המרקסיסטית, בכלכלה מדינית ובהיסטוריה ועבד בהנהגת התנועה, ועל אף גילו הצעיר ידע לדרוש בדיאלקטיקה שלה בכושר של ניתוח ושכנוע ואף ייצג את התנועה בוועידת ציוני אנגליה. ביולי 1945 עלה ארצה עם קבוצה בת 20 מחבריו להכשרה, עשה חצי שנה בגרעין האנגלי במשמר העמק והצטרף איתו כהשלמה לקיבוץ המעפיל. שם עבד במסגריה והתאמץ להתגבר על חולשתו הגופנית ולהגיע לתפוקת-עבודה של פועל ותיק וחזק. מתוך החלטה איתנה להשתרש במסכת החיים של הקיבוץ היה מחוסן מפני ה"לבטים", שעירערו את מעמדם הנפשי של רבים אחרים והיטום לדרך אחרת, ועד להתאקלמותו בארץ, בשפה ובאורח-החיים גזר על עצמו שתיקה והינזרות מפעילות ציבורית והסתגר בתוך עצמו, ורק כשבאו מאנגליה חברים חדשים התקרב אליהם כדי לחזק את רוחם ולהיות להם לעזר בצעדיהם הראשונים בארץ. במלחמת-העצמאות שירת כמגויס בעבודה ובהגנה בקיבוץ, ובעומדו מול התקפת הערבים מהכפר הסמוך נפגע ונפל, ביום י"א באדר ב' תש"ח (22.3.1948) וקברו היה הקבר הראשון שנכרה באדמת הקיבוץ. הקיבוץ הוציא חוברת מיוחדת לזכרו של החבר האהוב.