לב, עמוס

בן אברהם ויעל. נולד ביום כ"ט באייר תרפ"ט (8.6.1929) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. בן י"ד היה כשנסתפח לתנועת "השומר הצעיר". לפני מלחמת-הקוממיות השתייך ל"הגנה". במלחמה עצמה השתתף כאיש-פלמ"ח בחטיבת "הראל". אחרי שחרורו עבר כמה וכמה שלבי-עיסוק: מתחילה למד בבית-הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי ועבר לשעורי-תנועה. מרוב אהבתו לילדים והבנתו לנפשם עסק בהוראה בבית-הספר היסודי על-שם דויד רמז בחולון (למרות שלא למד בסמינר מימיו). השתתף בתכניות-שידור ב"גלי-צה"ל", אך אלה לא היו אלא לבטים בחיפושי-דרך וכולם קירבו אותו ליעדו האמיתי – העיתונאות. מתחילה השתתף ב"מחנה" בכתבות וברפורטז'ות, לאחר-מכן ברשימות על ענייני אמנות וספרות ולבסוף הועבר לסגל הקבוע של השבועון, בו השתתף ברשימות עיתונאיות ובסיפורים ונחשב לאחד מטובי הכתבים הצבאיים שלו. היה משתתף גם ב"דבר השבוע" וב"דבר לילדים". לא איש-מלחמות היה, אולם כאיש-מילואים מילא תמיד את חובתו בקפדנות. במערכת-סיני השתתף בהתלהבות יתירה וביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) נפל. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו כינסה מערכת "במחנה" את מבחר רשימותיו וכתבותיו והוציאה אותן בקובץ בהוצאת "מערכות" בשם "הלב מאחורי הדיסקית" – רשימות המשקפות את חייו של החייל הסדיר ואיש-המילואים, על מאמציו ולבטיו, שמחותיו ומשבריו, והן כתובות בסגנון חי וער, ציורי ומציאותי – ועל הכל לבבי ומלבב. הספר יצא בשלוש מהדורות וגם הופיע בתרגום אנגלי בהוצאת "הרצל פרס" בארצות-הברית. אביו הביע את רגשות-לבו בספר קינות בחרוזים, הנקראות "בנפול הבן;" הקינות יצאו במקובץ על-ידי "קרית-ספר" בירושלים. דברים עליו ומשלו הובאו בספר "מתוכנו יצאו" – על תלמידי בית-הספר היסודי "תל-נורדאו" בתל-אביב, שהוציאו ההורים יחד עם הנהלת בית-הספר.