לב, יעקב

בן חוה ואברהם-שלום, נולד ביום כ"ז באייר תר"ע (5.6.1910) בעיר סטניסלבוב, חבל גליציה, פולין. יעקב רכש לו השכלה יסודית והמשיך ללמוד בבית-ספר למסחר. בניגוד לרצון הוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" וברבות הימים היה לאחד מעמודי-התווך בקן המקומי. עם הגיעו לגיל גיוס שירת בצבא הפולני ביחידת חיל- רגלים והועלה לדרגת קורפורל (רב-טוראי). יעקב עלה ארצה ביום 9.10.1935 והצטרף לקיבוץ בית אלפא. משם עלה עם המתיישבים לגת. עוד בנעוריו נתגלתה בו נטייה לגידול בעלי-חיים. מתוך נטייה זו השתלם בעבודות רפת ושקד על פיתוח הרפתנות במקום התיישבותו. יעקב היה פועל מצוין. בעל גוף חסון, שתקן ועקשן והיה מוכן תמיד לבוא לעזרת הזולת. הוא ניצל את הכשרתו הצבאית המעולה ונמנה עם מפקדי קיבוצו. בעת ההתקפה הקשה על גת ליווה את בעלי-החיים שהוצאו מקו-החזית ונשאר לשמור על בעלי- החיים שנשארו ב"עורף". ביום כ' באב תש"ח (25.8.1948), בהיותו על משמרתו, התפרצו לרפת מסתננים ערבים ודקרוהו בסכינים. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגת. השאיר אחריו רעיה – פרידה, שני בנים ובת.