לב, זאב (“זאביק”)
בן ירחמיאל וחיה. נולד ביום כ"ז באלול תש"ו (23.9.1946) במושב בלפוריה. ילדותו עברה עליו במושב ולאחר מכן בקרית חיים ובכפר מונאש. את ימי מלחמת הקוממיות בילה במקלט בבלפוריה ואז בעבור המשפחה לקרית חיים עבר זאב לנוף אחר – אל חוף הים הנעים והמושך. במלאת לזאב שמונה שנים עברה המשפחה לכפר מונאש אשר בו גדל והתבגר. את לימודיו היסודיים התחיל ללמוד בבית הספר א"ד גורדון אשר בקרית חיים וסיימם בבית הספר המשותף שבכפר חיים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון שליד המדרשה בעמק חפר. היה פעיל בתנועות נוער בכל מקום אשר בו התגורר. היתה לו לזאב נטייה למוסיקה והוא למד וניגן בחצוצרה. השתייך לגדנ"ע-אויר של סניף נתניה. הראה התעניינות מרובה בנושא התעופה והשתתף בקורסים אחדים של גדנ"ע-אויר; בנה דגמי מטוסים, קרא ולמד נושאים הקרובים לתעופה. כנושא קרוב לענייני התעופה למד זאב אלקטרוניקה וגילה התעניינות רבה בדרך פעולתם של מכשירים טכנאיים, בתיקון כל מיני תקלות בכלים ובמכשירים בבית ובמשק. לצה"ל גויס במאי 1964 והוצב לחיל השריון. חייו, לפני שירותו וגם אחרי שחרורו, היו אינטנסיביים, מלאים ותוססים. הוא אהב חיי חברה והיה פעיל בין חבריו בארגון נסיעות, טיולים, מסיבות וכיוצא בהן. זאב לא ידע ליאות והיה שותף לכל פעולה או נסיעה, דומה שהרגיש כי מצווה עליו למצות כל רגע מחייו. למרות שסבל קשה ממחלה בדרכי העיכול סירב לנצל את מחלתו ומילא את חובתו הלאומית במלואה. לאחר שחרורו היה יוצא מדי פעם למילואים. לשירות מילואים פעיל נקרא בראשית מאי 1969 – לתקופה של חודש ימים, וגם הפעם לא העלה על דעתו לנצל את מחלתו כסיבה לשחרור מהשירות הצבאי וביקש לשבץ אותו ביחידה קרבית. היתה בו רגישות לסבל הזולת ולצערו ותמיד היה מוכן לעזור לאחרים. אך כעבור שלושה שבועות בערך, ביום היקראו לדגל לאחרונה, ביום ג' באדר תשכ"ט (21.2.1969), נפל זאב בשעת מילוי תפקידו בעלותו על מוקש בעזה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר מונאש. אחרי נפלו הוציאו הוריו ספר לזכרו בשם "זאב".
