לבני, ראובן
בן יוסף ואולגה. נולד ביום ט"ז באייר תרצ"ד (1.5.1934) בעיר ברוד אשר ביוגוסלביה. שם הספיק לסיים את לימודי כיתה אחת בלבד בבית ספר יסודי לפני שיוגוסלביה נכבשה על ידי הגרמנים ואז החלו נדודיו. אביו של ראובן, שהיה מנהל חשבונות וסוחר, שימש כמזכיר האגודה הציונית במקום מגוריו ונלקח בין הראשונים למחנה ריכוז, בו מצאו את מותם רוב יהודי יוגוסלביה. אמו, פעילה בויצ"ו, ברחה עם בנה יחידה לשטח הכיבוש האיטלקי. גם שם הוכנסו למחנה ריכוז וכעבור שנתיים שוחררו על ידי הפרטיזנים היוגוסלבים ונדדו אתם ביערות בוסנייה עד שנישבו על ידי האוסטשים הקרואטיים. ראובן ניצל עם שני ילדים יהודיים על ידי אחד מחסידי אומות העולם. בשנת 1947 נסע דודו של ראובן מן הארץ ליוגוסלביה והביא את ראובן לארץ. כך הגיע לשער העמקים והצטרף לחברת "עליית הנוער" – "ארז". ראובן נקלט עד מהרה בחברה, בקיבוץ ובאווירת הארץ. בשער העמקים למד ראובן בחמש כיתות המשך. ביולי 1952 גויס לצה"ל. לאחר מכן היה יוצא לשירות מילואים מדי היקראו לדגל וכן היה בימי מלחמת ששת הימים. ראובן היה מהטובים והוותיקים בפלוגתו ושימש כתותחן באחד הטנקים הראשונים שפרצו ועלו אל הרמה הסורית. הוא נלחם נגד ארבעה תותחים שניצבו מולו במוצב חפור היטב ותוך כדי ירי נפגע הטנק שלו בצריח פגיעה ישירה וליד כוונת התותח נפל ראובן. זה היה ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967). הניח אשה ושלושה ילדים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בשער העמקים. חבריו של ראובן הציבו לוח שיש לזכרו במקום בו נפל ברמת הגולן. שער העמקים הוציא חוברת לזכרו (בתוך אוגדן עם עוד כמה חוברות לזכר חברים). קיבוץ שער העמקים הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד ארבעה מבניו שנפלו. בחוברת 53" מהם", בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריהם שנפלו במלחמת ששת הימים, הוקדש לו עמוד. בחוברת שהוציאה החטיבה שבה שירת הונצח שמו. מעזבונו מובא בילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות ישראל – "גוילי אש", כרך ד'.
