לבנון, יעקב-שבח

בן יפה ואליהו-יהושע, נולד ביום ו' באדר ב' תרפ"ט 18.3.1929)) בצפת וימי נעוריו עברו עליו במושבה סג'רה שבגליל התחתון, בה ספג את אווירת ההוד והגבורה של מסורת השומרים. בנעוריו הירבה לטייל בארץ וגם ניסה כוחו בכתיבת שירים. בגיל צעיר התגייס לצבא הבריטי והצטרף לבריגדה היהודית וגם בהיותו בנכר הקפיד על מנהגי ישראל, שמירת שבת וכשרות. בתקופת המאבק נגד השלטון הבריטי נאסר כמה פעמים והיה עצור בלטרון. הוא שאף ללמוד קולנוע וגם קיבל רישיון לנסוע לאמריקה לשם השתלמות, אך בפרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב29.11.1947- על חלוקת ארץ-ישראל לשתי מדינות, ויתר על שאיפתו והתייצב מיד לשירות. יעקב-שבח השתתף בהגנת ירושלים ועם צאת הבריטים מילא תפקידו בגוש בנייני אפ"ק. היה בין הפורצים האחרונים לעיר העתיקה והגן על יהודיה. עמד בכך עד 26.5.1948, יומיים לפני כניעת העיר העתיקה. באותו יום נפצע קשה מרימון ומת למחרתו, ביום י"ח באייר תש"ח 27.5.1948)). אחיו משה-יוסף, הצעיר ממנו, נפל גם הוא במלחמת-העצמאות. לזכר השנים הוציא אביהם השכול בשנת תש"ט ספר-זיכרון: "שיחים כארזים". שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.