לבנה, יואב

בן נינה ואבינעם-אביואב. נולד ביום י' באדר תשל"א (7.3.1971) בבאר שבע, ביחד עם אחיו התאום אבישי. גדל והיה לילד שובב ומלא סקרנות לסובב אותו. בגיל חמש בילה עם משפחתו שנה נהדרת בעיר סן פרנסיסקו. למד אנגלית במהירות מדהימה וספג מן המראות סביב, אותם לא שכח. שנות לימודיו הראשונות עברו עליו בבית-הספר 'מצדה' וסיים את חינוכו היסודי בבית-הספר 'בארי'. הלך לבית-הספר בשמחה, בלע את החומר ולא היה שבע. בשעות אחר-הצהריים היה מנגן להנאתו בקרן יער, ופעיל ב'מכבי צעיר' – תנועת נוער תוססת באותם ימים. לימים, והוא מתקרב לגיל מצוות, החלו התאומים ב'מבצע בר מצווה' יוצא דופן. בעזרת ההורים טרחו התאומים במשך שנה על שלוש-עשרה משימות שבחרו. למשל: 'עירי באר-שבע', 'מה זה יהודה ושומרון?' 'מבצע חפירות ארכיאולוגי', 'כיצד פועל הטלפון?'. את הכול תיעדו ב- 13 חוברות, אותן הציגו במסיבה לפני האורחים. בכיתה ט' בילה יואב שנה מקסימה בעיר טורונטו, קנדה, לשם נסעה משפחתו לשנת שבתון. לרעבונו לידע לא היה גבול. הוא קרא ושקד על לימודיו, תמיד רצה להיות ראשון. כשחזרה המשפחה לבאר שבע המשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון-מקיף א' בעיר, וסיימם במגמה ריאלית-פיסיקלית כתלמיד המצטיין של המחזור. פה כבר היה נער בוגר, עדיין סקרן מאוד, אבל רציני וחותר למשימות שהציב לעצמו. ואמנם, ההצטיינות עוברת כחוט-השני לאורך דרכו של יואב. מעידה עליו מנהלת בית-הספר התיכון-מקיף א': "אני חוששת שמא יחשדו שנאספו כאן דברים אחרי-מות. אך סהדי במרומים שבילד הזה היה כל מה שמבקש אדם בבנו: היתה בו חכמה, והיתה בו סקרנות, והיתה בו צניעות, והיו בו נימוסים טובים ודרך ארץ, והיתה בו התגלמות של תרבות ויפי-נפש, והיתה בו הצטיינות מעל ומעבר". ומוסיפה מורתו ברכה: "כך הצטיירת בעיני בתחילת היכרותנו: קצת פטפטן ובעל הרבה שמחת חיים, כשרון בלימודים וציונים מצוינים". יואב היה פעיל בתחומים רבים. הוא היה פעיל בחוג 'נוער שוחר מדע' של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כשהיה בכיתה י"א נבחר, לאחר בחינות קפדניות, ליצג את ישראל במשלחת בני נוער של משרד החוץ הישראלי, שיצאה להסביר וליצור קשרים עם נוער בחו"ל. הגיע שוב לטורונטו – ובמרץ ובאמונה בלתי נלאית הסביר את מצבנו ורצוננו לחיות פה בארץ בשקט ובשלווה. יחד עם כל זאת, המשיך לנגן בקרן יער והיה חבר בתזמורת הנוער העירונית בבאר שבע. במסגרת זו הופיע ברחבי הארץ ואף נסע להופעות בחו"ל. הוא היה אופטימי ושמח בחלקו, כפי שמתארת ידידתו, נעמי. הוא היה נחוש בדעתו לעזור. עזרתו אף פעם לא נסתיימה בכך שחייך, תמיד ידע להגיד את המלים הנכונות ולהגיש עזרה ממשית". ביולי 1989 גויס יואב ובחר ללכת לקורס טיס. לאחר שלושה חודשים נשר מהקורס והצטרף לחיל התותחנים. לאחר הטירונות רכש את מקצוע התותחן – תומ"ת. גם בחיל התותחנים הצטיין יואב, כפי שמעיד עליו ערן: "אתה באמת היית הטוב ביותר, העילית שבחיילים של הסוללה. אני בטוח שהיית נבחר כחייל מצטיין". ועוד הוא מוסיף ומתאר: "בחור כה חביב ומקסים, עם חיוך תמידי על השפתיים ואהבה כה גדולה לזולת". יואב החל את קורס המפקדים. גם שם לא רפו ידיו. רצה להיות קצין. אך ביום כ"א באייר תש"ן (16.5.1990) בדרך למבדקי קצונה, נפל יואב בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע והועלה לדרגת סמל לאחר מותו. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים – אמיר, אמנון ואבישי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "נפילתו של יואב הינה מכה קשה וכואבת לכל המכירים אותו – מפקדים וחברים כאחד. איבדנו חייל מצוין, מקצועי ואינטליגנטי, מותו השאיר פצע פעור ובל יימחה בקרבנו". משפחתו של יואב הנציחה את זכרו בדרכים אחדות המשקפות את תחומי התעניינותו: מדי שנה נערך 'חידון יואב במדעים' לתלמידי בתי-הספר התיכוניים באזור באר שבע, בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, נוער שוחר מדע ותיכון-מקיף א'. החידון נושא פרסים ובהם השתתפות במלגה לשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. כמו-כן מתקיימת בקונסרבטוריון בבאר שבע תחרות נגינה ארצית בקרן יער, הכלי שבו ניגן יואב. באוניברסיטת בן גוריון, במחלקה למדעי החיים, מתקיים מדי שנה יום המחלקה, שבו מוענקים פרסי הצטיינות על שמו של יואב לזוכים בפרוייקט מחקר שנתי לתלמידי שנה ג'. נוסף לכך, נוסד חוג טיולים ע"ש יואב, שחברים בו בני באר שבע ועומר