לביא, צח

בן טובה וליאור, דור חמישי למייסדי חדרה. נולד בחדרה, ביום ט"ו בניסן תשל"ז (3.4.1977), בן אמצעי למשפחה בת שלושה ילדים. צח עבר את כל מסלול הלימודים בחדרה. הוא החל בבית- הספר היסודי "אחד העם", המשיך בשלוש שנים של לימודי תיכון בבית-ספר "עמל" בעיר במגמת חשמל, ואת השנה הרביעית, האחרונה, סיים בבית-הספר "אתגר". צח היה ילד ונער פעלתן ושובב. הוא היה עצמאי והעדיף להתמקד רק במקצועות הלימוד שעניינו אותו, ובהם הגיע להישגים גבוהים. בילדותו, אהב לשחק כדורסל, ובצד לימודיו היסודיים התאמן במסגרת בית-הספר לכדורסל של "מכבי" חדרה. בהמשך, שיחק בליגה לילדים ולנוער. עם תחילת לימודיו בתיכון הצטרף ללהקת מחול, ורקד בשורותיה שלוש שנים. בקיץ 1992 עבר קורס מדריכי של"ח צעירים, ובכיתה י' היה מדריך בשיעורי של"ח. באותה שנה גם השתתף בפרויקט יזמים צעירים, מטעם מכון ואן ליר. צח היה גורם מרכזי בכל התרחשות חברתית, פתוח לבריות, שובה לב בקסמו, בחוש ההומור שלו ובטוב לבו. היה סקרן ופתוח לעולם האמנות, ובמיוחד למוסיקה על כל סוגיה. צח התגייס לצה"ל במרץ 1996, והוצב בחיל התותחנים. בתקופת שירותו הקצרה גילה מוטיבציה גבוהה ורצון להתקדם, קנה לו ידידים רבים, וזכה להערכת מפקדיו. לדברי המ"פ שלו, היה צח דוגמה לחיילי היחידה: "הוא היה מתייצב ראשון למסדר ומזרז את חבריו". החברים אמרו עליו שהיה "צח מבפנים ולביא מבחוץ". צח נפל בעת שירותו, ביום כ"ב באייר תשנ"ו (11.5.1996), בן תשע עשרה היה בנופלו. השאיר הורים, אחות בכורה – עדי, ואח צעיר – רן. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחדרה. לאחר מותו כתבו חבריו: "הוא היה חבר אמיתי במלוא מובן המלה. חבר הנחלץ תמיד לעזרה בדברים קטנים וגדולים. צח היה בחור מאוד ספונטני. כל רעיון שצץ במוחו היה מממש מיד. צח אהב מאוד חברה, ותמיד היה מוקף חברים, חברים שאהבו אותו מאוד. הוא היה במרכז ההתרחשויות. מילים לא תוכלנה לתאר אותך, צח, ואת הצער העמוק בלבנו".