לביא, ישעיהו (אישי)

בן שרה ואליהו, נולד ביום כ' בתמוז תשי"ב (13.7.1952) בתל-אביב. בהיותו בן שנתיים, עברה משפחתו לרמת-גן, ובה החל ישעיהו ללמוד. הוא סיים את בית-הספר היסודי "הלל", והמשיך בבית-הספר התיכון "אהל שם". אישי היה חבר בתנועת הנוער "הצופים" ברמת-גן, ובתקופת מלחמת ששת הימים התנדב – יחד עם חבריו – לעבוד בחלוקת דואר במקום המחלקים הקבועים שגויסו. הייתה לו נטייה חזקה למדעים מדוייקים. בתקופת לימודיו בבית-הספר הוא השתתף בחוגים מדעיים שונים, כמו פיסיקה גרעינית ומתימטיקה, השתתף במחנה של "נוער שוחר מדע" ליד הכור בנחל שורק, ונשלח מטעמו לחו"ל כחבר משלחת נוער שוחר מדע. אישי פיתח תחביבים רבים ובולטת הייתה התעניינותו בפילוסופיה, בספרות, בנושאים אזוטרים ובמדע בדיוני. ישעיהו נקרא להתגייס לצה"ל בשנת 1970, אלא שהתקבל ללימודי פיסיקה באוניברסיטת תל-אביב במסגרת העתודה האקדמית, וגיוסו נדחה. בעת חופשותיו מהלימודים הוא עבר טירונות, קורס מ"כים וקורס משנים טכניים, שסיימו כחניך מצטיין. כשסיים את לימודיו לתואר הראשון, הועסק אישי כעוזר הוראה באוניברסיטת תל-אביב. ישעיהו גויס לצה"ל במחצית ינואר 1974, והוצב בחיל-התותחנים. הוא השלים בהצלחה קורס קציני תותחנים, אחריו סיים קורס קציני אג"ם והוצב כמפקד סוללת תותחים. את שירותו הצבאי מילא אישי במסירות ובדבקות. בחוות הדעת של מפקדיו תואר כ"קצין בעל ידע מקצועי רב, יעיל מאוד בעבודתו, מגלה יוזמה ותושייה במילוי תפקידו". במחצית אוקטובר 1976 שוחרר אישי משירות סדיר, ולאחר שהות של שנה אחת בחו"ל החל בלימודים לתואר שני בפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב ובד בבד המשיך לשמש כעוזר הוראה ומדריך סטודנטים לפיסיקה. באוקטובר 1979 נשא ישעיהו אשה, ולאחר שנה וחצי נולדה בתו. בתקופה זו הוא היה עסוק בלימודיו לתואר שלישי בפיסיקה. הוא הוזמן להשתתף בכנסים בין-לאומיים בנושאים שעסק בהם וזכה בפרסים על הישגיו בלימודים. במלחמת שלום הגליל נקרא אישי להתייצב לשירות מילואים, ושהה כחודשיים בלבנון. בדצמבר 1982 נקראו כמה קצינים להתנדב לשירות מילואים נוסף, וכמי שההתנדבות היא מהערכים הבסיסיים שחונך עליהם, נענה אישי לקריאה זו. לפני צאתו למילואים, הוא הספיק לסיים את עבודת הדוקטורט שלו בתחום הקשור לפיסיקה של החלקיקים. ביום י"ז בטבת תשמ"ג (2.1.1983) נפל ישעיהו בקרב בלבנון, הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת סרן. הוא השאיר אחריו אשה בהריון, בת – איה, הורים ואח. בנו, אבישי נולד חודשיים לאחר נופלו. התואר השלישי, דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב, נמסר למשפחתו לאחר נופלו. כמה ממאמריו זכו לפרסום בספרות המקצועית העולמית, ובכך נתקיימה צוואתו הבלתי כתובה לתרום משלו לטובת הכלל. במכתב התנחומים למשפחה האבלה, כתב מפקדו: "הכרנו את אישי הן באימונים והן תוך כדי מלחמת שלום הגליל, כאדם, כמפקד וכקצין מקצועי האהוב על פקודיו ומפקדיו כאחד. אישי היה אחד הקצינים הטובים ביחידתנו"