לביא, יעקב

בן מאיר ואיבון. נולד ביום כ"א בתשרי תשכ"א (12.10.1960) בבני- ברק. למד בבית-הספר היסודי 'לפידות' שבמקום. הוא היה ילד בעל רמת אינטליגנציה גבוהה וסיים את לימודיו היסודיים לאחר שבע שנות-לימוד בלבד. לאחר-מכן, בשנים 1973 עד 1977, למד בישיבה התיכונית 'כפר גנים' שבפתח-תקוה, במגמה ההומנית, ועמד בבחינות-הבגרות בהצטיינות. יעקב היה נער שומר-מצוות ותלמיד-חכם. היה לו זיכרון מעולה ותמיד הצטיין בלימודים. הוא היה חבר בתנועות הנוער 'בית"ר' ו'בני-עקיבא'. בשנת 1977 התגייס לישיבת ההסדר 'ימית', ועסק שם בלימודי-קודש. ביום 9.1.1978 גויס לצה"ל והוצב לחיל-השריון. הוא היה נהג-טנק ורובאי ונשלח לבית- הספר לשריון, לקורס-הכשרה כלוחם טנק. יעקב היה אדם חברותי וער לבעיות הכלל. ביחסו לפרט היה נכון בכל-עת להושיט יד עוזרת לכל נדרש. ביום רביעי, ב' באדר ב' תשל"ח (29.3.1968) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבבני-ברק. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב הצטיין בלימודיו ובאימוניו כחייל במסגרת השריון. בפרק-הזמן הקצר שמפקדיו הכירוהו התבלט בתכונותיו החיוביות ושקד למלא את המוטל עליו". ארגון בוגרי הישיבה התיכונית 'כפר-גנים' הקים לזכרו קרן גמילות-חסדים. הוריו הנציחו את שמו בבית-הכנסת 'שערי הרחמים' שבבני-ברק.