לבוביץ, אורי

בן יצחק-יעקב וטובה. נולד ביום כ"ט בשבט תש"ו (31.1.1946) בקרית מוצקין ליד חיפה. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בקריה ולאחר מכן למד בבית ספר תיכון מקצועי של ערב את מקצוע המסגרות מפני שדאג לעתידו. היה חבר "המחנות העולים" והחליט להצטרף לגרעין שעלה להגשמה ונעשה חבר בקיבוץ גדות. בשעות הפנאי היה עוסק באיסוף בולים ומיונם. בשעת גיוסו נמצאה בריאותו לקויה, אך הוא לא השלים עם סיווגו, ערער פעמיים עד שעבר, יחד עם חבריו, את קורס הצנחנים. גויס לצה"ל ושירת במסגרת נח"ל מוצנח. מטבעו היה מוכן לבוא לעזרת כל נצרך, כי טוב לב היה ואהב לתרום ולתת משלו – ולכן צורף לקורס חובשים קרביים. לאחר שחרורו היה נקרא לשירות מילואים מדי פעם וגם ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל – וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בגבעת התחמושת. צוין לשבח על ידי אלוף פיקוד המרכז על גילוי אומץ לב ודביקות במטרה. ותיאור המעשה מסופר כי כל משך הלחימה חילץ, חבש ופינה פצועים ממקומות חשופים לאש הלגיון כשהוא עצמו מצוי מרבית הזמן תחת אש האויבובשעה שטיפל בשני נפגעים מצא את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. חוברת לזכרו בשם "אורי" הוצאה לאור. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. שמו הונצח בחוברת שהוציאה המועצה המקומית של קרית מוצקין לזכר הבנים שנפלו.