לבבי, אוכמה

בת סוניה ומאיר. נולדה בי"א בתמוז תרפ"ג (25.6.1923) בעיר ברודי שבפולין. הוריה היו חלוצים שעלו לארץ-ישראל בשנת 1920, הצטרפו ל"גדוד העבודה" ועבדו בסלילת כביש טבריה-טבחה. עקב התנאים הקשים חלתה אמה בקדחת וכאשר היתה בחודשי הריונה האחרונים עם אוכמה, נסעה ללדת אותה בבית הוריה בפולין. אפשר לומר כי הורתה של אוכמא היתה בארץ ולידתה בחו"ל. בהיותה בת שנה שבה אוכמא עם הוריה לארץ-ישראל. המשפחה הצטרפה לקיבוץ מרחביה והיתה בין מייסדיו. אוכמה למדה תחילה במוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק. עם ראשוני הילדים חניכי המוסד ועם מחנכיה עברה את חבלי הלידה של חברת הילדים במוסד החינוכי של המסגרת הקיבוצית. היא נקשרה קשר עמוק עם חבריה, ובקרבם בלטה באופיה החזק, דבקה בערכים שעליהם התחנכה: טוב לב, שמחת החיים וכובד-ראש בגישתה לבעיות החברה והלימודים. אחרי סיום לימודיה במוסד יצאה מטעם הקיבוץ לעבוד תקופת-מה בעיר ולאחר חזרתה למשמר העמק הועסקה בטיפול בילדים. במלחמת העולם השניה התגייסה, בפברואר 1942, לחיל-העזר לנשים שבצבא הבריטי (א.ט.ס.). צעד זה נעשה בניגוד לרצונה ולהשקפתה של החברה שבקרבה חיתה, אבל על פי צו מצפונה והכרתה. עם זאת לא פגה נאמנותה לביתה ולערכי היסוד של התנועה. ביום ט' בכסלו תש"ה (25.11.1944), בעת שירותה ליד קהיר שבמצרים, נהרגה בתאונת דרכים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהליופוליס. הניחה הורים ואח. קיבוצה הוציא לאור חוברת ובה דברי חברים לזכרה. כן מועלה זכרה ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו, ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" בהוצאת מכון ז'בוטינסקי.  ציון מיקום קיברה 6L11. יחידה Auxiliary Territorial Service דרגה Private.