לאסלו, אפרים

נולד בשנת תרע"א (1911) בהונגריה למשפחת מתבוללים. בניגוד לדרך הוריו היה פעיל בתנועה הציונית בעירו וגם נשא נפשו לעלות לארץ-ישראל ולהגשים את הרעיון הציוני בגופו. כשגמר חוק לימודיו התיכוניים נכנס לאוניברסיטה ללמוד בה וגם היה פעיל בחוג מצומצם של תלמידים ציוניים. בבוא זמנו גוייס לצבא ההונגרי, הצטיין בו ועלה לדרגת סגן קצין. כל אותו זמן לא הפסיק את פעילותו הציונית ולמד בשקדנות את השפה העברית. עם שחרורו מן השירות הצבאי הצטרף לקיבוץ הכשרה של "החלוץ הציוני הכללי" ובו התבלט בחריצותו ובהסתגלותו המהירה לעבודה החקלאית הקשה. עם תום עונת העבודה בקיבוץ ההכשרה חזר לבודאפשט ושם אירגן במאמצים מרובים את "לשכת העבודה המאוחדת" של קיבוצי ההכשרה במדינה ובראשה עמד עד יום עלותו לארץ-ישראל. במקביל פעל הרבה למען אותם חלוצים שנרדפו על ידי המשטרה ההונגרית. היה צעיר יפה-תואר חסון וזקוף-גו, אמיץ וישר-לב. גם נודע כחבר נאמן, מסור וחביב על כל חבריו ומכריו. בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל וראשית עבודתו היתה בחקלאות. בשנת 1936, לאחר פרוץ מאורעות הדמים, הצטרף לאגודת השומרים ושירת שנתיים וחצי כשומר-נוטר במחצבת "אבן וסיד" שליד נשר, ומשם עבר לתפקיד שמירה בחמי טבריה ובטחנות הקמח שבאזור. בט"ז בניסן תרצ"ט (5.4.1939) היה בדרכו לשמירה בבית-החרושת לקרח בטבריה ואז הותקף ממארב ונרצח. הוא הובא למנוחת עולמים בשייך-אברק, בחלקת קברות השומרים. הניח אישה בהריון.