fbpx
לאופר, פינחס

לאופר, פינחס


פינחס, בנם של רחל ומנדל, נולד ביום כ' באדר א' תרפ"ט (2.3.1929) באוקראינה, בעיר פודהייצה שבמחוז טרנופול, גליציה המזרחית. למד בעירו בבית ספר יסודי. גליציה המזרחית, שבירתה לבוב, הועברה לשלטון אוקראינה אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך כעבור זמן קצר שבה לשליטת פולין. חיה בה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת. בתחילת מלחמת העולם השנייה סופחה גליציה המזרחית לברית המועצות, ושוב שלטו באזור האוקראינים. מאוחר יותר הופרה הברית בין גרמניה לברית המועצות, ובמחצית 1941 נכנסו הגרמנים לאוקראינה וכבשו את גליציה. בגטו שהוקם בפודהייצה ביולי 1941 נכלאו כ-4,000 איש, ולצדו הוקם מחנה עבודה. ביום כיפור בשנת תש"ג גורשו 1,000 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ, ובאוקטובר נערכה אקציה שנייה. הגטו והמחנה בפודהייצה חוסלו ביוני 1943. מרבית האנשים שהצליחו להימלט ליערות הסביבה נתפסו על ידי אוקראינים והומתו. עד תום המלחמה הושמדו כמעט כל יהודי גליציה. בשנת 1943 נשלחה משפחתו של פינחס למקום "בלתי ידוע", ומאז לא ראה אותה עוד. הוא עצמו הצליח לברוח, הצטרף לפרטיזנים שסייעו לצבא האדום הרוסי ולחם ביערות אוקראינה. בתום המלחמה פינחס הצטרף לקיבוץ "השומר הצעיר" שנוסד בעיר גלייביץ בפולין, ואחר כך המשיך את הכשרתו החלוצית בגרמניה. ב-17 במרס 1946 העפיל עם חבריו לארץ ישראל באוניית המעפילים "תל חי". האונייה נרכשה בצרפת על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה", והפליגה ממרסיי כשעל סיפונה 736 מעפילים – אנשי "נוח"ם" (נוער חלוצי מאוחד) וחברי תנועות שונות. בהגיעה ללב ים נתגלתה "תל חי" על ידי מטוס סיור בריטי וזה הזניק לעברה משחתת. מספר מלחים עלו לספינה, השתלטו עליה ואילצו אותה להגיע לנמל חיפה. המעפילים, שהניפו דגל עברי וכן כרזה עם שם הספינה, הורדו בכוח לאוטובוסים והובלו למחנה המעצר בעתלית. עם שחרורו ממחנה עתלית הצטרף פינחס לקיבוץ אילון שבגליל העליון המערבי, סמוך לגבול לבנון. את עבודתו בקיבוץ עשה במרץ רב, יוזמה והתלהבות שאינה יודעת גבול. בסוף שנת 1947, בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, הצטרף פינחס לפלמ"ח. הוא צורף לחטיבת "הראל" – חטיבה מספר 10 ב"הגנה". מתחילת מלחמת העצמאות השתתף בפעולות רבות, ובלט בלחימתו האיתנה. בסוף מרס 1948 השתתף פינחס בליווי שיירות מהשפלה לירושלים הנצורה. השיירה אותה ליווה פינחס אמורה הייתה להתנהל באורח שונה מנוהל השיירות שקדמו לה, וזאת בשל הלקחים שנלמדו – הייתה אמורה לצאת בחשכה, כאשר כוח של לוחמי הפלמ"ח אבטח את שער הגיא קודם לבואה. אך השיירה התעכבה, ועם צאתה בשעת בוקר של יום כ' באדר ב' תש"ח (31.3.1948) נתגלתה על ידי ערבים, אשר הזעיקו תגבורת. במהלך הנסיעה חלק מרכבי השיירה שקעו בבוץ בקטע הכביש שבין יער חולדה לבין אזור משמר דוד של ימינו, ושם התנהל הקרב בין כוח מגיני השיירה לכוח הערבי, שכלל לוחמים מכוח עיראקי וכן ערבים מרמלה שהתבססו בכפר חולדה. פינחס נפצע תוך כדי ריצתו אל המשוריין כדי להביא מקלע. הערבים הצליחו להצית את הרכב ופינחס נלכד בתוכו. עם המקלע בידו, לאחר שרוקן על האויב את כל כדוריו, עלה באש יחד עם המשוריין. בן תשע-עשרה בנפלו. פינחס היה אחד מעשרים לוחמים שנפלו בקרב זה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחולדה. החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.

כובד על ידי

דילוג לתוכן