לאופר, מאיר

בן משה וגיטה. נולד ביום ב' בתמוז תרצ"ו (22.6.1936) בעיר צ'רנוביץ שברומניה. הילד גדל באוירה של נוחיות ואהבה ולא ידע מחסור עד פרוץ מלחמת-העולם השניה. אז גורשה המשפחה למחנה-ריכוז בטרנסדנסטריה ושם התנסה הילד בכל פגעי-הגורל וידע רעב, קור ומחלה. אך בשוב המשפחה לביתה כעבור כמה שנים החליטה לעלות לארץ והילד אף חונך ברוח זו. בשנת 1948 עלתה המשפחה באחת מאניות-המעפילים ושוב נגזר עליה – ועל הילד – לדעת חיי-גולה ולחיות בתנאים קשים. לבסוף, ביולי אותה שנה הגיעה המשפחה לשערי-הארץ. מייד נרשם הילד לבית-הספר היסודי בחיפה ועם סיימו את לימודיו שם המשיך בבית-ספר תיכון. את רוב זמנו בילה בקריאת-ספרים ובעריכת-טיולים. היה חביב על מוריו ומכיריו בגלל כשרונותיו והליכותיו. כאשר סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון יצא למערכות-צה"ל (בנובמבר 1954) ואף שם הצטיין והתחבב על חבריו ומפקדיו. השתתף במערכת-סיני וביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956) נפל בקרב באבו-עגילה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום ה' במרחשון תשי"ח (30.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במכתב-התנחומים שמפקד-גדודו שלח להוריו הוא כותב עליו ש"היה חייל אמיץ וממושמע וידע לקבל על עצמו כל תפקיד ולהתנדב לכל משימה". עוד כתב, כי גם לביצוע משימתו האחרונה הזאת יצא בבטחון ובעוז-רוח "וכחייל בצבא ההגנה לישראל וכבן נאמן למסורת עם-ישראל יצא להגן על מולדתו מפני צר ואויב".