כשר, יצחק-משה

בן שרה-רבקה וזלמן-מיכאל, נולד ביום י' באייר תש"ך (28.4.1920) בעיר שידלוביץ, פולין ועלה לארץ בשנת 1927. הוא למד בבית- הספר "תחכמוני" ברמת גן ובסיימו את בית-הספר שבשכונת בורוכוב רצה להמשיך בלימודיו, אך בגלל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה נאלץ לצאת לעבודה. הוא עבד בבית-החרושת "הבורג" שבנחלת יצחק והיה חבר בהסתדרות "הנוער העובד". בהיותו כבן 15 הצטרף ל"הגנה" והקדיש לה את כל זמנו הפנוי. בפרוץ מאורעות תרצ"ו הועבר ליקנעם והשתתף בהגנת הנקודה ובשנת 1938 נשלח ל"פלגות-הלילה" של וינגייט. בשנת 1942 סיים קורס מפקדי מחלקות בג'וערה שליד עין השופט וחזר משם כבעל ידיעות מרובות במקצוע ההדרכה. עם פירוק "פלגות-הלילה" חזר לביתו ולעבודתו, אך כעבור זמן קצר נקרא שוב להתגייס למשטרת היישובים העבריים בגוש דן ושימש מפקד לאנשי ה"הגנה". אחרי-כן עבד כנהג טנדר עד שהועבר לעמק-חפר, לשירות מלא ב"הגנה". בתפקידו כמדריך פעל בקרב כל חטיבות ה"הגנה" והעמיד אנשי-מגן לרוב. יצחק לא הסתפק בידיעות שקנה בקורסים והיה שוקד על הרחבתן מתוך השתלמות עצמית. בשנת 1948 גויס לחטיבת "אלכסנדרוני", ליחידה לא-קרבית, אך דרש להעבירו לחזית ומבוקשו ניתן לו. הוא העלה את כושרה הקרבי של יחידתו ותוך כדי כך טיפח בה רוח של רעות ומסירות. בעת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948), מכדור שפגע בראשו בעומדו בעמדת-פיקוד קדמית, גחון על מפת אזור הפעולה ועוסק בהכנות אחרונות למבצע-התקפה נועז. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.