fbpx
כרסנתי, דוד

כרסנתי, דוד


בן מיי (שרה לאה) ויוסף בנימין. נולד ביום ט' באב תשכ"א (22.7.1961) בלונדון, בריטניה, לאם דרום-אפריקאית ולאב שהינו דור רביעי בארץ. הוריו נפגשו באוניית נוסעים ונישאו בבריטניה. בהיותו בן שלושה חודשים חזר דוד ארצה עם הוריו והמשפחה קבעה את ביתה בקריית חיים, שם התגוררו סבו וסבתו. בשל עבודתו של אביו, מכונאי ראשי בחברת "צים", גדל דוד על ספינות ונדד ברחבי העולם. בגיל חמש השתקעה המשפחה בחיפה. בן שש החל דוד את לימודיו בבית-הספר "הריאלי העברי" בחיפה. דוד אהב מאוד בעלי-חיים אך אם להודות על האמת, בלבו היה אדם של חתולים. מגיל צעיר ועד סוף ימיו ליוו אותו חיות המחמד של המשפחה – כלב קוקר-ספנייל וחתול. בגיל עשר התייתם דוד מאמו. על-פי צוואתה, עבר עם אביו לגור בעיר הולדתה, פורט אליזבט שבדרום-אפריקה. דוד המשיך את לימודיו בבית-הספר היהודי "תאודור הרצל" שבפורט אליזבט ובזמני החופשות המשיך להפליג עם אביו ברחבי העולם. בהמשך, עבר לפנימיית בנים מובחרת בבית-הספר "וודרידג'" שם נתחנך חינוך בריטי ונטל חלק פעיל בחוגים טוואקוונדו, רכיבה על סוסים, דרמה ושחמט. הוא אהב לקרוא ספרי מדע בדיוני וכחובב צילום סטילס השתתף גם בחוג צילום. דוד היה תלמיד מחונן. לכל אורך לימודיו הצטיין במדעים וזכה בתארי כבוד. שנים מספר היה בין עשרת התלמידים המובילים במדעים בכל דרום-אפריקה ובגיל שש-עשרה נבחר לייצג את דרום-אפריקה באולימפיאדת מדעים בין-לאומית שהתקיימה באנגליה. בשנת לימודיו האחרונה שימש כאחראי מעונות של קבוצת תלמידי החטיבה היסודית. מנהל בית-ספרו כתב עליו: "דוד תמיד נתן את המיטב שבו. גילה תכונות מנהיג ואחריות מפותחת כלפי התלמידים הנתונים לאחריותו. דוד התבגר לנער נאמן, אמין, בעל יושרה ומצפון חברתי מפותח. הוא יהיה נכס לכל ארגון שישתלב בו". בן שש-עשרה, באחת מהפלגותיהם המשותפות, קיבל דוד במתנה מאביו אופנוע. מאז, תמיד רכב על אופנוע כזה או אחר, אך נמשך בעיקר לאופנועי כביש. משסיים את לימודיו, נסע לטיול תרמילאים באירופה. כשחזר לדרום-אפריקה עבר להתגורר בקייפטאון ונרשם לאוניברסיטה המקומית. גם כסטודנט שימש דוד כאחראי מעונות. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון בביוכימיה והמשיך לתואר ביניים במדעים. בגיל עשרים וחמש, כשהוא בעיצומה של התבססות בעבודה, בלימודים ובזוגיות, החליט דוד שהוא מעוניין להקים משפחה יהודית בישראל. הוא עלה ארצה כתושב חוזר, עבר לגור ליד אביו בחיפה ולמד בטכניון. עם עלייתו ביקש להתגייס, אך נתקל בקשיים עקב ליקוי שנתגלה בלבו – לב בעל מידות גדולות מדי. בסופו של תהליך שארך שנתיים, התנדב בסוף חודש נובמבר 1991 לחיל האוויר. בתחילה שירת כקצין אקדמאי אך בהמשך עבר קורס קצינים. באביב 1993 החל בשירות קבע. דוד שירת ביחידת אחזקה אווירית, התמקצע והתמחה בנושא הנדסת איכות. בתפקידו האחרון היה מפקד גף בחינה חילית בתחום חומרים. בשנת 1996, לאחר שנתיים של היכרות, נישא דוד לבחירת לבו אילנה. בשנת 1998, מספר חודשים לפני לידת בנו הבכור, עבר דוד ניתוח לב פתוח. למרות קשייו הבריאותיים שידר "עסקים כרגיל" והתנהג כאילו בעיותיו מובנות מאליהן ועד מהרה חזר לפעילות מלאה. שני בנים ובת נולדו לדוד ולאילנה – יונתן, שנולד בשנת 1998, יובל שנולד בשנת 2001 ונועה, בת הזקונים, שנולדה בשנת 2003. דוד היה בעל מפנק ומעורב ומרגע שחזר הביתה מעמל יומו היה אבא במשרה מלאה פלוס. לעתים קרובות אפשר היה למצוא אותו עם תינוק על חזהו ובידו ספר. הילדים והמשפחה עמדו תמיד במקום הראשון. בשנת 2003 נפטר אביו של דוד ממחלת הסרטן ושנה לאחר מכן אובחן הוא עצמו כחולה במחלה הממארת. לכל אורך תקופת מחלתו היה ענייני ומעמיק: למד את המחלה אך נשאר אופטימי והיה סמוך ובטוח כי ינצח את הסרטן. מעל הכול רצה לשוב לעבודתו ביחידת האחזקה האווירית והמשיך להיות עם "היד על הדופק" בכל הנוגע לתחום המקצועי. אנשי היחידה ומפקדיו שכינו אותו בשמות חיבה שונים – דודי, דיוויד, דייב או דודיק – שימשו לו נקודת אור ומשענת תומכת ומשמעותית. רב-סרן דוד כרסנתי נפטר ביום כ"ח בחשוון תשס"ו (29.11.2005) לאחר מאבק עיקש במחלתו הקשה. בן ארבעים וארבע היה במותו. למחרת פטירתו הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין במזכרת בתיה. הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת. מפקדו של דוד, סגן-אלוף ד"ר איציק, מפקד תחום מדע והנדסת חומרים, ספד לו: "ג'נטלמן אנגלי במדי חיל האוויר, איש טוב שתמיד רצה לעזור ולסייע. כולנו ביחידה גאים שהיה חבר שלנו. הוא נאבק במחלה באופן מעורר הערצה והיווה עבורנו סמל למאבק בלתי מתפשר". קל היה מאוד לאתר את דוד בכל מקום היות שהיה גבה קומה ורחב, עיניו תכולות, עורו בהיר וארשת פניו רגועה. לרוב היו עיניו מחייכות או מתלהבות, מלאות אמונה. אחת התכונות הבולטות בדוד הייתה הרצון לרדת לעומקה של כל בעיה, ללמוד אותה על בוריה ולהעלות פתרונות חדשים ויעילים לרווחת כל הצדדים. עמיתיו יודעים לספר כי היה מעיין של ידע, אדם יסודי מאוד ששאף לשלמות וללמידה מתמדת ומתוך כך היה מפקד שדאג לאנשיו. דוד היה אדם שסתר את התפיסות המוקדמות – גדל גוף וקומה אך מדבר עם כולם בגובה העיניים, עדין ורגיש לסביבתו. חכם מאוד אך לא מתנשא, ומתעניין בכול. דוד היה נצר למשפחה שהנה דור רביעי בארץ, אך למרות חינוכו הבריטי חי בארץ מתוך בחירה, כישראלי גאה. לכל אורך חייו, למרות הקשיים וההתמודדויות שנכפו עליו, נהג על-פי העיקרון שעל האדם לדבוק בחיים ולחיות מתוך בחירה ואחריות אישית למעשיו ולסביבתו. עיקרון זה מהווה את צוואתו החיה למשפחתו ולחבריו, כפי שניסח במילותיו שלו: "לבחור בחיים. החיים שלנו מורכבים מבחירות שלנו ועלינו לקחת אחריות עליהן ולהמשיך הלאה. אנו אחראים רק על הבחירות שלנו ועלינו לכבד את הבחירות של האחרים. כל אחד מאתנו הוא חלק מהסביבה שבה הוא חי ועליו לתרום לה כמיטב יכולתו".  

כובד על ידי

דילוג לתוכן