בן צילה ודוד. מאיר נולד בחיפה, בבית חולים רמב"ם, ביום כ"ה באייר תשי"ח (15.5.1958). ילד שני להוריו, אח צעיר של שרל'ה. מאיר גדל בחיפה, והתחנך על הערכים שהוריו האמינו בהם – כבוד הדדי, אהבה אין סופית ונתינה רחבת לב. הוא למד בבית ספר יסודי "דרור" בקריית אליעזר ובתיכון העירוני "אמיר". בכל לימודיו בלט כתלמיד טוב, כבעל ערכים וכחבר אהוב. "מאיר בלט ביופיו", סיפרו בני המשפחה, "עם עיניו הירוקות ושיערו הבלונדי. כשהיה נכנס לחדר מיד היה ניתן להתאהב בו. תמיד הוא היה המרכז והלב של כולם, מוכן להירתם לסייע ולעזור לכל מי שרק רצה". ביום 3.11.1976 התגייס מאיר לצה"ל. הוא שירת בחיל החימוש ושירותו הסדיר, עד שנת 1979, עבר עליו ברפידים כחשמלאי טנקים. מאיר המשיך לשירות קבע כעוזר קצין החסנה, תחילה ברפידים וב-1981 עבר לבסיס קציעות. בשנת 1983 עבר מאיר לשרת כעוזר קצין החסנה בחיון, ובשנת 1990 הוא מונה לתפקיד מפקד חוליה עורפית יטא"ם (יחידה טכנולוגית אחזקתית מרחבית) 653. תפקידו האחרון של מאיר, משנת 2001, היה נציג היחש"ם (יחידת חימוש מרחבית) ואחראי על כל חלקי החילוף באזור המרכז. במסגרת תפקידיו שירת מאיר את הכוחות בלבנון במלחמות ב-1982 וב-2006. במהלך שירותו עבר מאיר קורסים מקצועיים רבים. הוא למד באוניברסיטה וסיים תואר ראשון במינהל עסקים, ובמהלך השנים התקדם לדרגת רב-נגד. בתפקידיו השונים זכה מאיר לא פעם לתעודות הצטיינות: ב-1991 הוא היה מצטיין קחש"ר (קצין חימוש ראשי). ביום העצמאות בשנת תשנ"ד, 1994, הוענקה למאיר תעודת מצטיין מטעם אלוף פיקוד דרום. בשנת 2007 הוענק למאיר פרס מפעל חיים מטעם קצין חימוש ראשי, כהוקרה על כל פועלו. באתר חיל החימוש, בדף לזכר מאיר, מובאת מצגת המסכמת את פעילותו ואשר הוכנה לקראת הענקת פרס מפעל חיים ב-2007. בסיכום נכתב: "הנגד מתבלט במסירות היוצאת דופן, בהירתמות לכל משימה וברצון לעזור וללמד, והינו נגד מוביל ביטא"ם ובמערך המלאי – בכל התחומים. ברמה, באיכות, במקצועיות, בדוגמה האישית ועוד … מאיר הינו איש צבא ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ומהמעטים ששירתו בסיני ומשרת גם כיום, עם אותם ערכים וסטנדרטים". סיפר אלוף משנה שלמה, מפקדו של מאיר: "אמנם תקופת ההיכרות שלנו הייתה קצרה מאוד, ולמרות זאת נפלתי בקסם שלך. מצאתי מולי אדם, מצאתי מולי אישיות מדהימה, איש אשכולות, איש בעל שיעור קומה וטון דיבור מאוד מיוחד – מחד רגוע, רגיש ומאוד מנומס עם חיוך על השפתיים, מאידך מאוד סמכותי ומנוסה, בעל קסם נדיר שאין שני לו … אדם נחוש וחדור מוטיבציה, איש עם מוח קודח ומאוד יצירתי, זה שמחפש ומוצא פתרונות, זה שלא נופל לקרקע הייאוש בשום דרך … היית דוגמה, מופת ומודל לחיקוי לחבריך הנגדים ביחידה. כולם ידעו, קטנים כגדולים, שאם יש בעיה שלא נמצא לה פתרון יש לפנות ל'קוסם' – כך כינו אותך ביחש"ם. ואתה, כל בעיה שהונחה לפניך קיבלת באהבה, הרגעת, אמרת שיהיה בסדר וכבמטה קסם הבאת פתרון. העזרה שלך לא הייתה רק בתחום המקצועי עליו היית אמון, אלא הרבה מעבר לכך. סייעת לרבים ביחש"ם, אם סיוע פיזי לוגיסטי ואם סיוע אישי – אוזן קשבת, ייעוץ והכוונה. מפקדי היחש"ם לדורותיהם ראו בך יד ימינם, היית להם למורה, ליועץ ולחבר אמת קרוב". בשנת 1981 מאיר נשא לאישה את מלכה. בני הזוג גרו בחולון עם ילדיהם – סיון ילידת 1982, שחר שנולד ב-1985 ודניאל, יליד 1993. מאיר היה בעל ואב למופת, אשר גידל את ילדיו על פי הערכים הטובים שהטמיעו בו הוריו. בשעות הפנאי הוא אהב לפתור תשבצים, או לצאת מהבית להליכה ספורטיבית, שעליה הקפיד. סיפרה מלי, רעייתו של מאיר: "אהבתך לחיים בערה בך כאש. כל יום הופתעתי מהקימה המהירה שלך בבוקר. קפצת מהמיטה ליום חדש, לציפייה לעוד יום של שגרה פלוס נס קפה, עיתון במרפסת, תשבץ וטלפון בדרך לעבודה. צחוקך הדהד מהבוקר כל יום …המשפחה הייתה מאור עיניך. גרמת לנו להיות כל כך שמחים מאושרים ונהנים מכל דבר קטן שסיפרנו לך והתייעצנו. ידעת להגיד דברים מעניינים בדיוק בזמן, ידעת להגיע לתמוך, לתת מעצמך בדיוק כשצריכים אותך, ולומר את המילה הנכונה במקום המדויק. הסרת מליבנו מחשבות מיותרות, חיינו היו אופטימיים, ורודים ומלבלבים". מאיר אהב מאוד את משפחתו המורחבת, וידע לעזור לכולם. טל, בן אחות של מאיר, סיפר על אירוע קשה שעבר בצבא ואיך מאיר עזר לו: "… הגעת באמצע הלילה פתאום משום מקום … הרחתי את הבושם שלך באוויר וזה פשוט הרגיע אותי. ואז הפגישה, החיבוקים, הנשיקות והשמחה שבאת לקחת אותי הביתה. ממש מסירות נפש, לעשות נחת רוח לאימא שלי שלא יהיה לה צער … ובלי שום עייפות נסענו לקריית מוצקין, בערך שעתיים נסיעה. נחת על הספה כמה דקות, דיברנו קצת, ואז כמו קפיץ ממש קמת ונסעת וכמובן הגעת בזמן לבסיס, אחרי שלא ישנת כל הלילה. ממש מלאך". גם חבריו הרבים של מאיר אהבו את קרבתו, וכך תיארו את אופיו: "היית נותן ונותן לכל אדם ואדם. מעולם לא סטית מדרכך, שהייתה צירוף של חוכמת לב וחוכמת אדם ביחד. היו לך עקרונות, ללא טיפת זיוף, ללא העמדת פנים, ללא טיפת תמורה. ערכים היו רכושך. תמיד הארת פנים וכבשת לבבות ללא מאמץ. אהבת את הארץ, את הצבא, את האנשים, ומעולם לא רצית להיות מורם מעם. הצניעות, האצילות, הנדיבות, הרגישות וחוש ההומור היו חלק מטבעך. היית המצפן האמיתי של כולנו, דוגמה, סמל ומופת, יהלום צלול". בשנותיו האחרונות זכה מאיר להיות סבא של אורי, פלג, לביא ואיתי. בשנת 2013 זכה להיות הסנדק של שניים מנכדיו. רב-נגד מאיר נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ז בתמוז תשע"ג (25.6.2013), בן חמישים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אישה, בת, שני בנים ונכדים. ספד למאיר בנו שחר: "אבא שלי הוא הכי בעולם, אבא שלי הוא הטוב מכולם. זו קלישאה מאוד גדולה שכל ילד אומר לעצמו, אבל במקרה שלנו זה מי שאתה. והעדים שלי הם כל אוהביך וחבריך הרבים אשר באו ללוות אותך בדרך האחרונה. ועכשיו מסתכלים על כולנו משערי שמים ורואים בכמה אנשים הצלחת לגעת. ואני בטוח שמסתכלים על כל המעשים הטובים שלך, ובזה אבא אין שני לך, תמיד דואג, תמיד מחבק, תמיד רוצה שיהיה לכולנו רק טוב ועושה מעבר לכל מה שהוא יכול כדי שזה יקרה … איך נסתדר בלעדיך, היית הלב של כולנו, המרכז של כולנו, הלב של כל החברים. בכלל כל מקום שהיית היית כזה. כל מי שהכיר אותך אפילו לעשר דקות התאהב בך… והכי כואב לי על הנכדים שלך, שכבר לא יזכו להכיר את סבא שלהם. בשבילך הם היו כל העולם. הרי היית באילת רק בשבוע שעבר, וכל היום ביקשת להיות ולטייל איתם. אבא יקר שלי. אני מודה לאלוהים על כל דקה שזכיתי להיות במחיצתך ואני מבטיח לנצור בליבי כל רגע ורגע ממך … תמיד תהיה איתנו בליבנו, בכל דקה ודקה, נשימה ונשימה, בכל זמן ומקום אליו נלך". הבן דניאל ספד לאביו: "אבא. גם אם אני ממש מנסה שום מילה לא תוכל לתאר את הכאב העצום, את הריקנות ואת החלל הכבד שהשארת. איך נפרדים ממשהו שהיה כל עולמך? … אתה היית שיחת הטלפון הראשונה, הראשון שחיכה לי שאני אחזור … אני אולי נפרד ממך היום פיזית, אבל בטח שבכל שלב, בכל רגע ונשימה שלי, משהו ממך ילך איתי. כל הרגעים העצובים והשמחים כאחד יישארו אצלי וילוו אותי לכל מקום … אני אוהב אותך אבא, אוהב אותך כל כך ומודה על כל שנייה שזכיתי להיות איתך". ספד למאיר חבר: "איבדתי את החבר הכי טוב שלי, שהיה לי כמו אח ושהיה תמיד שם בשבילי. עשית לי חור בנשמה. חבר יקר, אתה חסר לי. דמותך לא תמוש ממני לעולם". חבריו של מאיר ספדו לו: "קשה, קשה ועצוב מאוד על המלאך שעלה לשמים בטרם עת. זו טרגדיה נוראה, מסרבים להאמין. האדם הכי נפלא ביקום, אחד בדור, הלך מאיתנו. בן אדם נהדר שתמיד הרגיע והשרה שלווה ואווירה טובה, אדם טהור ונדיב. היית טבעי, חלק מהטבע הנותן ותורם, כעץ את פריו וכפרח את יופיו … אילו היה באפשרותנו לתת לך דבר אחד בלבד היינו נותנים לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, ואז היית נוכח לדעת עד כמה אתה יחיד ומיוחד במינו … תודה שהיית עבורנו הבזק של אור. תודה שהקשבת לכל מה שהיה לנו לומר. תודה על השנים שהיית בעולם הזה, שבהן אין ספור אנשים הרוויחו את הזכות להכיר אותך, לשהות במחיצתך ולומר בגאווה – אני מכיר את מאיר". במלאת אחד-עשר חודשים לנפילת מאיר כתבה בתו סיון: "אבא. השארת אחריך משפחה מגובשת ואוהבת ואנחנו עושים הכול על מנת להמשיך את החינוך והערכים שגידלת אותנו עליהם … אתה חסר לנו מאוד וקשה, קשה בכל דבר, קשה כשעצוב וקשה יותר כששמח ורוצים את הטלפון הראשון אליך, לספר לך ולהפוך אותך למאושר וגאה יותר. אבא, אני מבטיחה לך שנמשיך את המורשת שלך, נגדל את הילדים על הערכים שגידלת אותנו ונעשה הכול שתהיה גאה בנו … אבא, אנחנו נשתדל להיות חזקים כפי שהיית רוצה ולדאוג אחד לשני ולאימא". "מאיר השאיר את כולנו המומים וכואבים", כתבו בני המשפחה, "הוא היווה דמות דומיננטית הן כאיש משפחה והן כאיש עבודה. אנו, משפחתו ואוהביו, מתחייבים כי נמשיך את דרכו ונדאג ללמד ולהזכיר לדורות הבאים את פועלו וייחודו". באתר עמותת חיל החימוש, במדור המורשת, נפתח עמוד לזכר מאיר ובו קורות חייו, פרטי פרס מפעל החיים שקיבל וסרטון לזכרו, אשר מופיע גם באתר יוטיוב.
