כרמל, גיל

בן עמיחי ודרורה. נולד ביום ז' באב תשי"ב (29.7.1952) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "אלחריזי" בתל ברוך ובגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. לדברי חבריו היה בילדותו ילד רגיש ומופנם, ולא גילה סודות לבו לאיש. אך עם זאת היו לו חברים רבים. חבריו דיברו בשבחם של יושרו והגינותו. גם כאשר היה מצטרף לחבריו במעשי קונדס של נערים, היה נמנע מלהשתתף במעשים העלולים לפגוע באדם או ברכושו. לדברי חבריו לא ניחן גיל בכושר כפיים טכני מעולה, אך הגה רעיונות רבים והיה מדרבן את חבריו לבצע אותם. הוא יזם את בנייתן של מכונית ושל מפרשית בים. מילדותו אהב מרחקים ומרחבים והיה מעודד את חבריו לצאת לטיולים – ברגל, באופניים ואף במכונית. הוא הרבה לקרוא ספרי נדודים והרפתקאות – והטיולים אתו זכורים בלב חבריו כחוויה עמוקה. לפי עדות חבריו, ידע גיל למתוח ביקורת על עצמו – מתוך חומרה וללא כחל ושרק; עד כדי כך היה ישר והגון. גיל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1971 והוצב לחיל השריון. ביום ט"ז בניסן תשל"א (11.4.1971), כחודשיים בלבד לאחר גיוסו, נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.