כרמי, יהודה

בן קרל ואלמה. נולד ביום א' באב תרס"א (17.7.1901) בהינדנבורג שבגרמניה. מוצאו מבית שאוירתו היתה אוירה של התבוללות אלא שעוד בנעוריו הצטרף לתנועת "תכלת-לבן" הגרמנית. סיים את לימודיו בגמנסיה הומניסטית. מנעוריו הצטיין כספורטאי בלתי-רגיל – במיוחד בסיף, ברכיבה, באתלטיקה קלה ובשחיה. עלה לארץ בשנת 1922 עם משלוח-נשק שנתגלה והוא הובל ישר לבית-הסוהר בעכו. כיוון שהתנסה, עוד בהיותו בגרמניה, כמפקח חקלאי, עבד בתחנת-הנסיונות בעכו. לאחר-מכן עבד בבית-אלפא בסלילת-כבישים, בייבוש ביצות, בייעור ואף טיפל בהתקנת גינות בירושלים. בשנת 1929 היה מפקד העיר העתיקה מטעם ה"הגנה" אך בהיות שמו בין שמות "הרשימה השחורה" של הבריטים נאלץ לעזוב את הארץ יחד עם אשתו ובתו הקטנה, ורק כעבור שנים מספר חזר. בגלל שנות קדחת ממושכת נתרופפה בריאותו והוא עבר למקצוע של ביטוח-חיים. היה חבר המפקדה במחוז-חיפה עד הקמת-צה"ל. איש שירות מובהק היה, שתבע מאחרים את אשר תבע מעצמו ועשה בעצמו. במשך שנים רבות הקדיש לילות כימים להגנה ולבטחון מתוך נאמנות וקפדנות. נפשו תמיד שאפה חיים, וכל דבר טוב ויפה שבהם – כגון, ציור נאה, ספרות משובחת, מוסיקה טובה – היה קרוב ללבו; אך זה לא מנעו מהתמסר כולו למפעלי-הגנה ומבצעי-בטחון אשר בהם ראה ייעוד-חייו. תמיד ליוה את יחידות-ה"הגנה" בחיפה כאב רחום, מבין ואוהב ויחד עם זה היה תבען וקפדן גדול בכל הנוגע למשמעת ולאימונים. בשנת 1948 נתמנה מפקד גדודי עמ"ל במחוז-חיפה. בשנת 1950 נתמנה נציג הצבא במחוז-חיפה ויושב-ראש ועדת-התיאום שם; מאז 1953 מילא אותו תפקיד במרחב-הפיקוד. כן מילא תפקידים מסויימים במטכ"ל. הגיע לדרגת סגן-אלוף. עד סוף ימיו ראוהו חבריו, הן בחיים האזרחיים והן בחיים הצבאיים, לובש מדי-צה"ל בגאון ומתוך הכרת-שליחות. את מחייתו מצא כמנהל "מגדל", חברת-ביטוח בחיפה. נפטר משבץ-לב ביום ב' באב תשי"ט (6.8.1959) בשהותו בנכר (בגרמניה). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה וארבעה ילדים. החל משנת 1965 נערכת תחרות-סיוף בינלאומית הנקראת "תחרות על פרס יהודה" לזכרו ולשמו, כי יהודה ז"ל היה יושב-הראש הראשון של ההתאחדות לסיוף בישראל. בתחרות משתתפים מטובי סייפי ישראל וארצות-חוץ ובטכס לחלוקת-הפרס, אשר נערך לעיני בני-המשפחה, ידידיו ומוקיריו מעלה את זכרו אחד מידידיו שהוא מקציני-צה"ל לשעבר.