כרמי (ויינשטיין), ישראל

בן דויד וסילביה. נולד ביום כ"א בתמוז תש"ו (20.7.1946) במצרים. את לימודיו היסודיים החל עוד בקהיר של מצרים ולאחר שהמשפחה עלתה עמו לארץ בשנת 1957 סיים אותם במושב רגבה. לאחר מכן התחיל את לימודיו התיכוניים במושב וסיימם בחיפה. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל והוצב לחיל הים. ישראל התנדב לשירות בצוללות והוסמך כצוללן ביולי 1966. בשירות זה עבד כאיש מקצוע וגם כלוחם בקו הראשון. ישראל יצא לאנגליה ושירת בצוללת "דקר". אך כשהצוללת היתה בדרכה חזרה הביתה, בנתיב הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך פטירתו של ישראל, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שישראל נמנה עם חברי הצוות הנעדרים, הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הובאה תמונתו. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.