כרמי, בנימין

בנם-יחידם של מלכה ונתן, נולד ביום י"א באייר תרפ"ח (1.5.1928) בתל-אביב. אביו היה ממייסדי קואופרטיב התחבורה "דרום יהודה". בהיותו בן 16 הצטרף לארגון ה"הגנה". כתלמיד בבית- הספר התיכוני למסחר הצטיין בלימודיו, בייחוד במתמטיקה ונודע ביחסו הרציני לעבודה ולמורים. בנימין התבלט ביושרו, ענוותנותו ויחסו הלבבי אל חבריו. אם נמצא חבר דל אמצעים, מיד היה בנימין אוסף כסף לקניית ספריו, ומזמינו לביתו לסעוד. אך תמיד עשה זאת בצורה עדינה שאינה פוגעת ואינה משפילה. עם סיום הלימודים יצא לשנת-שירות בחולון כנוטר. גם כאן התבלט בכשרונותיו ונתמנה מדריך לחבריו, ועשה זאת במסירות ובהתמדה. כתום שנת שירותו נרשם כתלמיד בפקולטה לכלכלה בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה, אך כעבור זמן קצר, עם פרוץ מאורעות-הדמים לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, הפסיק לימודיו והתייצב לשירות בחטיבת "גבעתי". בנימין השתתף בפעולות בסביבת תל-אביב, בעיקר בגיזרת סלמה, ואחרי שסיים, בינואר 1948, קורס מפקדים בנען, צורף כמפקד כיתה לכוח שנשלח לגת. אחרי שבועות ארוכים של מצור על הנקודה הוחלט להבקיע את הדרך ולהעביר אליה שיירת אספקה ותגבורת. על בנימין וכיתתו הוטל למקש ולחסום את הדרך מבית גוברין. אולם לפתע ראה בנימין כי השיירה המגיעה נטתה מדרכה והיא עומדת לעבור על פני המוקשים שהטמינו זה עתה. מיד חש עם אנשיו לפרק את המוקשים, אולם אנשי השיירה, בראותם אנשים מגיחים מתוך הקמה, סבורים היו כי אלה הם ערבים ופתחו עליהם באש קטלנית. על אף האש ועל אף היפצעו ברגלו לא נרתע בנימין מפירוק המוקשים, אולם כדור שפגע בצווארו שם קץ לחייו. בנימין נפל ביום ב' באדר ב' תש"ח (13.3.1938) ונקבר בגת יחד עם עוד ששה מחבריו שנפלו באותו יום. ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.11.1949) הועבר יחד עם חבריו למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.