כרובי, אליהו

בן אלקה ומשה, נולד ביום י"א בניסן תרע"ה (26.3.1915) בעיר פלוצק, פולין ולמד בבית-ספר יסודי. הצטרף ל"החלוץ הצעיר" בגליציה המערבית. אחרי 4 שנים שעשה בקיבוץ-ההכשרה בעיירה אושוויץ הגיע לארץ בעלייה ב' בשנת 1938. אליהו התיישב בראשון לציון ועבד כנגר במחנה הצבא הבריטי בבית-נבאללה ואחר-כך בבית-החרושת לרהיטים "תרזה" בראשון לציון. היה מסור לעבודה ומקובל על חבריו ועל-כן נבחר לוועד העובדים ולאחר שבית-החרושת נעשה קואופרטיב שימש חבר ההנהלה. משנת 1938 היה חבר ה"הגנה" והיה יוצא לשמירה בפרדסי ראשון לציון. עם הכרזת המדינה התגייס לצבא הגנה לישראל ועמד לצאת למחנה-אימונים באמצע חודש יוני. ביום 3.6.1948 הופצצה ראשון לציון קשות על-ידי מטוסים מצריים. אליהו חרד לשלום בני משפחתו ועל אף הפצרות חבריו שישבו עימו במקלט חש לביתו כשהוא רכוב על אופניים. בדרך נפגע בראשו מרסיס פצצה ומת כעבור מספר שעות, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראשון-לציון. הניח אישה – כרמל, ושני ילדים קטנים.