כץ, ניסן

ניסן, בן בלה ואליהו, יוצאי קיבוץ כפר-החורש, נולד ביום ט' בניסן תש"ח (18.4.1948) ברעננה. הוא למד שבע שנים בבית-הספר היסודי-ממלכתי א' ברעננה והשלים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "חיה זיו" בחיפה, שמה עקרה המשפחה. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "בסמ"ת", במגמה של הנדסאות בניין. כבר מילדותו הצטיין ניסן בסקרנות ובהתעניינות בכל הסובב אותו, היה מרבה לשאול שאלות, ובגן נחשב "ידען" גדול. תכונה זו ניכרה בו גם בשנות הלימודים בבית-הספר, שם היה תלמיד שקדן וחרוץ. הוא היה אהוד על מוריו ועל חבריו, לא רק על שום חריצותו, אלא גם על שום חביבותו ויכולתו לרכז את חבריו סביבו. למרות הקשיים שנתקל בהם במעבר לחיפה מרעננה, נקלט עד מהרה בחברת הילדים וכונה בפיהם בחיבה "כצל'ה". כשהיה תלמיד כיתה ז' הצטרף ניסן לתנועת "הנוער העובד" ואחר כך לתנועת "הבונים" והיה פעיל בהן במשך שלוש שנים. בבית-הספר התיכון היה בין התלמידים המצטיינים והיה אחד הנבחרים, אשר הוחלט לאפשר להם ללמוד לתואר "הנדסאי". הוא עמד בהצלחה רבה בכל הבחינות, והפרויקט שהגיש לסיום לימודיו בבית-הספר – תכנון בניין משרדים – זיכה אותו בציון 90. שתי נטיות נוגדות, לכאורה, שלטו בניסן: מצד אחד היה בולע ספרים אין-ספור, ומהצד האחר היה פעיל ונמרץ, נלהב לפעולות ספורט ולהוט אחרי הכדורגל. פעלתנותו הרבה מצאה לה אפיקים בתקופת מלחמת ששת הימים, בעודו תלמיד בבית-הספר התיכון. ניסן התנדב לעבודה בקיבוץ מעין ברוך ולאחר ששב משם המשיך לעבוד בחיפה, בעבודות התנדבות שונות. ניסן גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1967. לאחר סיום הטירונות הוצב לחיל השריון. התקדמותו בחיל הייתה מהירה. הוא השתלם בקורס מפקדי טנקים, בקורס קצינים ובקורס קציני שריון. את רוב ימי שירותו הצבאי עשה בסיני על גדות התעלה, בתקופת מלחמת ההתשה. הוא זכה להוקרתם הרבה של מפקדיו, כשבחודש יוני של שנת 1970 חילץ את אנשי מחלקתו ממארב של המצרים ואף הצליח להשמיד נגמ"ש של האויב. ניסן היה קצין טוב ובעל יזמה. ביחסו החם לחייליו קנה את לבם והצליח להפעילם ביעילות. ביחידתו הוכר כקצין מסור ואחראי, בעל רצון נחוש ואיש מקצוע, ששימש דוגמא לחייליו והיה אהוד על מפקדיו. בסוף אוגוסט 1970 שוחרר ניסן משירות החובה בצה"ל והתקבל ללימודים בטכניון. גם שם הצליח מאוד. ציוניו היו מהמעולים, ועל-פי בקשת אחד המרצים, שימש לו אסיסטנט שלא מן המנין במשך סמסטר-קיץ אחד. יחד עם הלימודים עבד גם במשרד תכנון, שבעליו העריכו מאוד ונתן בו אמון מלא, כיוון שהכיר בו מהנדס לעתיד. במלחמת יום-הכיפורים השתתף ניסן בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בגזרת התעלה, עמד ניסן חשוף בצריח בזמן התקפת טילים, כדי להנחות ולחלץ את אנשי מחלקתו משדה מוקשים, שנקלעו לתוכו. תוך כדי פעולה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: …"המחשבה כי ניסן אינו עמנו, כי שוב לא נלחץ את ידו לפרידה, כי שוב לא נוכל לומר לו 'להתראות במילואים הבאים', קשה מנשוא. דעו כי כאבכם הוא כאבנו ותמיד יישאר זיכרו של ניסן חקוק בלבנו. מי ייתן ויהיו מעשינו בעתיד ראויים לזיכרו". הוריו תרמו לזיכרו ספר תורה לבית-הכנסת "היכל אליהו" בקרית שפרינצק; בחוברת לזכר הנופלים, שיצאה לאור על-ידי הטכניון, כלולה רשימה על דמותו.