כץ, יעקב

בן מרים ושמחה, נולד ביום י"ד בתמוז תרפ"ד (16.7.1924) במוצא. אביו היה ממייסדי היישוב ודור שלישי בארץ, ואמו – מבנות-חדרה הראשונות. ימי ילדותו עברו עליו בכפר – מוצא ועקרון – במשק- החלב של ההורים. בשנת 1937 עברו הוריו לגבעת שאול שבירושלים, ויעקב, אשר נתייתם מאביו, לקח על עצמו את עול דאגת המשפחה. תוך כדי הלימודים בבית-הספר, עבד בחלוקת חלב ועם זה התמסר לתפקידיו ב"הגנה". יעקב השתלם בטכנאות רדיו במכון-הערב הטכני "ירושלים" והיה מבוגרי המחזור הראשון. במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט היה מרכז האיתות של שכונות ירושלים המערביות, מתקין זרקורים ופעיל בקבוצת קשר. בתקופת מלחמת-העולם השנייה ולאחריה עבד בשירות ממשלת המנדט כטכנאי רדיו וטלגרף. רק מעטים ידעו שהמשדרים החשאיים שהעבירו את שידוריה של תחנת הרדיו של ה"הגנה", היו מעשה ידיו. חלומו היה ייסוד תעשיית סרטים בארץ ואמנם השתתף בהכנת הסרט העברי "בית אבי", אך לא זכה לראותו על הבד. בפרוץ מלחמת-העצמאות לא ידע יעקב מנוחה. יומם ולילה היה מסייר ושומר, מדריך חברים לאחוז בנשק ולתקנו, מותח קווי חשמל, מתקין פעמוני-אזעקה והיה מקלען במקלע היחיד שהיה אז באזור. בין פעולה לפעולה היה עובר בשכונה ומחלק חלב, כדי להקל על אמו העמלה. מפקדיו העריכו את כשרונותיו הרבים ותוך זמן קצר עלה לדרגת מפקד מחלקה. אך יעקב לא הסתפק בהגנת השכונה ותבע להעבירו לקווי-החזית הקשים יותר. ב-28.5.1948, ביום נפול העיר העתיקה וצאת תושביה בשבי האויב, פעל יעקב בראש מחלקתו בבית-טאנוס, מול חומות העיר העתיקה. כשעמד למסור הוראות פעולה לפקודיו פגע בו כדור ופצעו פצעים אנושים. הוא הועבר לבית-חולים ושם נותח אך נפטר מפצעיו, ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום ט' בתשרי תשי"א (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.