כץ (טבוריצקי), ליאון

ליאון, בן גניה וחיים, נולד ביום י"ד באייר תש"ט (13.5.1949) בלובן שבפולין להוריו, מניצולי השואה. בפולין סיים כיתה ראשונה של בית-הספר היסודי, ובשנת תשי"ז (1957) עלה עם הוריו לארץ. בקרית מנחם המשיך את לימודיו היסודיים והיה תלמיד מצטיין. הוא העדיף קריאת ספרים על פני בילויים ומשחקים. את לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר המקצועי "אורט" בירושלים ובחר במקצוע המכונאות. ליאון גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1968 והוצב לחיל השריון. מאחר שהיה בעל מקצוע, הוצב לסדנת השריון והשתלם בקורס מכונאי-טנק, בקורס בוחן-שדה ובקורס מכונאי-טנק – מרכב. בצבא, כבכל מקום בחייו, היה שקט וממושמע וביצע את תפקידו במסירות. בראשית אוגוסט 1971 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים. משיצא לחיים האזרחיים, החל לעבוד כמכונאי במוסך ואחרי-כן עבר לעבוד באגף המנועים בתעשיה האווירית. את מלאכתו עשה בשקט כדרכו, ובחופשותיו מיהר לבוא הביתה. את אחיו יצחק, אשר נפל אף הוא במלחמת יום-הכיפורים, אהב בכל נפשו, והשניים היו קשורים מאוד זה לזה. "ליאון היה הכל… היה נהדר", סיפר אביו. כאשר התחתן אחיו יצחק, הצעיר ממנו, הבטיח לו: "אל תדאג. האח הגדול יעזור לך". ואכן האחים עזרו זה לזה תמיד, אם כי היו שונים באופיים. ליאון היה יושב בית ושקוע בספריו, ויצחק היה תוסס ומלא חיים. בשנת 1970 מתה על שני הבנים אמם האהובה וסבתם, ואושרה של המשפחה התערער. אך האסון הנורא, שפקד את בני הבית, הגיע לשיאו במלחמה. במלחמת יום-הכיפורים שירת ליאון כמכונאי רכב בחזית הדרום. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), שישה ימים לאחר שנפל אחיו יצחק, יצא ליאון עם חולית מכונאים לתקן טנקים פגועים. החוליה עבדה באזור גשר דואר-סואר תחת הפגזה קשה. סיפר חבר מהיחידה: "ליאון קרא לי, 'הבורג לא נפתח. בוא עזור לי'. ביקשתי ממנו את המפתח, הכנסתי את ראשי וחלק מגופי לתוך הטנק ואז התפוצץ הפגז לידי. לפני שאיבדתי את ההכרה הספקתי לומר לו 'אל תדאג. יאספו אותנו'. אז עוד לא ידעתי שליאון נפל. שני האחים הובאו למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אב ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "המחלקה בה שירת ליאון הייתה מהמחלקות היותר אחראיות ביחידתנו, ועם כל המתח והאחריות הכרוכים בעבודת מחלקה זו, היא הייתה גם המחלקה העליזה שבמחנה. אין כל ספק שלשני היבטים אלו של המחלקה תרם ליאון חלק נכבד, הן בעבודתו המסורה והן בעליצותו". כתבה על שני האחים, אשר בחייהם ובמותם לא נפרדו, פורסמה בעיתון "מעריב;" כמו כן פורסמה רשימה לזכרם בעלון "מבע", שיצא לאור מטעם הסוכנות היהודית, לזכר הנופלים מקרב משפחות עובדיה, שכן אביהם של האחים הוא מעובדי הסוכנות.